צעיר ברוחו / רפי זברגר

זבחים עה ע''ב

הקדמה

למדנו בסוף המשנה הראשונה של הפרק (ע''א:): הכל יכולין להתערב חוץ מן החטאת והאשם.
רוב המשנה עסקה בהלכות תערובות שונים, אך בסופה קבעה המשנה כי בין חטאת ואשם לא מתעוררות שאלות של ספק תערובות כיוון שההבדל ביניהם ברור, קרבן חטאת תמיד נקבה (כשבה או שעירה), וקרבן אשם תמיד זכר (איל), ולכן אי אפשר לטעות ולהתבלבל ביניהם.
 

הנושא

דנה הגמרא בקביעה זו ושואלת: מאי שנא חטאת ואשם, דהאי זכר והאי נקבה, חטאת ועולה נמי? 
הבנו במשנה כי ההבדל בין חטאת לאשם הוא במין הקרבן, חטאת נקבה ואשם זכר. שואלת הגמרא: לא רק אשם המתערב עם חטאת ניתן לזהות, גם עולה המתערבת עם חטאת ניתן לזהות, שהרי גם עולה באה תמיד מן הזכר, כמו אשם?
עונה הגמרא: איכא שעיר נשיא. 
ישנו קרבן חטאת הנלקח מן הזכר, וזהו שעיר נשיא (שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים (ויקרא, ד', כ''ג)), אם כן, עולה המתערבת עם חטאת נשיא, לא ניתן להבדיל ביניהם, שהרי שניהם זכרים. ולכן המשנה לא נקטה גם עולה וחטאת כדוגמא ל"תערובת לא בעייתית''.
שואלת הגמרא שאלה המתבקשת מאליה: חטאת ואשם נמי איכא שער נשיא?
אם אנו פוסלים את האפשרות של הבדלה בין חטאת ועולה בגלל חטאת נשיא הבאה מן הזכר, יש גם לפסול את האפשרות שהמשנה נקטה בין חטאת לאשם, שהרי יש חטאת נשיא אשר באה מן הזכר.
עונה הגמרא: האי שיער והאי צמר.
להבדיל בין חטאת נשיא ואשם ניתן בדרך אחרת, שהרי לשעיר עיזים של הנשיא יש שער, לעומת איל אשם יש צמר, ולכן, למרות ששניהם זכרים ניתן להבדיל ביניהם, אך בין שעיר נשיא ושעיר עולה לא ניתן להבדיל, שהרי לשניהם יש שער. 
לכן נוקטת המשנה בלשון כללית כי ערבוב בין חטאת ואשם אינה בעיה, ולא מציינת את ערבוב חטאת ועולה. 
אם אנחנו מבדילים בין הקרבנות לפי השער מול הצמר כתשובת הגמרא, ממשיכה הגמרא ומקשה:
פסח ואשם נמי לא מיערב האי בן שנה והאי בן שתי שנים?
גם בין קרבן פסח, שהוא חייב להיות בן שנה, לעומת איל אשם החייב להיות בן שנתיים ניתן להבדיל לפי ''הבדל הגיל''?
עונה על כך הגמרא שתי תשובות:
1. איכא אשם נזיר ואשם מצורע 
ישנם אשמות שאינם בני שנתיים, כמו אשם נזיר ואשם מצורע הבאים מן הכבשים שהם בני שנה. לכן לא נקטה המשנה בלשון כללית שניתן להבדיל בין אשם לפסח. 
2. ואיבעית אימא: איכא בן שנה דמיחזי כבן שתי שנים, ואיכא בן שתים דמיחזי כבן שנה:
''הבדל הגיל'' אינו בהכרח מבחין בין שניהם. שהרי ייתכן בהמה בת שנה ''הנראית זקנה'' כבת שנתיים, לעומת בהמה אחרת בת שנתיים אשר ''נראית צעירה'' בת שנה. לכן לא ניתן להבדיל באופן חד חד ערכי בין הקרבנות לפי הגיל. 
 

מהו המסר?

למדנו בתשובה השנייה של הגמרא כי ''הבדל גיל'' לא בהכרח נראה לעין. בהחלט ניתן לומר עיקרון זה גם על בני אדם. שהרי ישנם אנשים צעירים שהם ''זקנים'' ברוחם, ולפעמים גם בגופם, מתנהלים בכבדות, כל דבר קשה להם ואין להם אנדרנלין הדוחף אותם לעשייה ופוריות. לעומתם, ישנם אנשים מבוגרים, שהם צעירים ברוחם, ואף ב''ה בריאים בגופם, ועושים דברים שגם אנשים צעירים מהם לא עושים. אנשים אלו מתנהלים במרץ רב, מנצלים כל דקה לעשייה חדשה, אינם מקטרים כל הזמן כי קשה להם ו''יש להם חיות'' כאדם צעיר, בריא ורענן.
אלישע בן אבויה מתאר את ההבדלים בין אנשים אלו במסכת אבות (ד', כ'): הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ. וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.
נשתדל אנחנו וצאצאנו, ללכת תמיד בדרך הראשונה, עד כמה שהדבר תלוי בנו, לחיות ולהתנהל כמו אנשים צעירים, בגוף ובנפש.



המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]