הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

איתמר נמי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים ע ע"ב

אמר רבי יוחנן: לא טיהר רבי מאיר אלא בתמימין, אבל בבעלי מומין לא; ורבי אלעזר אמר: אפילו בבעלי מומין. איתמר נמי, אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר: מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין, ואפילו באווזין ותרנגולין.

1.
יש מחלוקת בין רבי יוחנן לרבי אלעזר [מה אמר רבי מאיר]. והגמרא מביאה "איתמר נמי"[= גם נאמר] בשם רב ביבי שאמר כך בשם רבי אלעזר.

2.
מדוע הגמרא השתמשה בביטוי "איתמר נמי" [מופיע בש"ס כ-100 פעמים] ולא הסתפקה באמירה פשוטה יותר: "אמר רבי אלעזר... וכן אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר..."? כלומר, מדוע אחרי שהגמרא מעידה שכך אמר רבי אלעזר היא מציינת שגם רב ביבי אמר כך בשמו של רבי אלעזר!

2.1
ויותר קשה: מדוע הגמרא צריכה לצטט את תלמידו של רבי אלעזר להוכיח את מה שאמר רבי אלעזר עצמו לעיל [בסעיף 1].

3.
אולי יש לומר, שיש כאן הכרעה הלכתית של עורך הגמרא. על ידי השימוש בביטוי "איתמר נמי" עורך הגמרא מכריע כדעת אלה שמובאים אחרי "איתמר נמי". וכמו במקרה שמביאים הוכחה מברייתא "תניא נמי הכי" מקובל לומר שביטוי זה מוכיח שהדין המוזכר נפסק להלכה, וכך יתכן שגם כאן הגמרא מביאה הוכחה לדין מדברי אמוראים אחרים, ובעקבות ההוכחה נפסק הדין להלכה כאותה דעה. בסוגייתנו כוונת ה"איתמר נמי" להדגיש שאמנם כך אמר רבי אלעזר [שהרי רב ביבי כך אמר משמו].

4.
ואולי אפשר לומר אפשרות נוספת [או משלימה], שבמקרים מסויימים משמעות הביטוי "איתמר נמי" היא, שאותו אמורא הביא הדברים כמסורת מתקופת התנאים.

4.1
האמור לעיל מתאים לפי האמור במסכת שבת דף ג:

איתמר נמי, אמר רבי חייא בר גמדא: נזרקה מפי חבורה ואמרו בעשתה - יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורין.

4.1.1
ותוספות שם - מסכת שבת דף ג עמוד א:

איתמר נמי כו' - תימה דמייתי סייעתא משמעתא לברייתא ובפרק קמא דקדושין דף ו פריך יהודה ועוד לקרא וי"ל דנזרקה מפי חבורה דקאמר היינו חבורה של תנאים
ור"י תירץ משום דבריי' דלעיל לא מתניא בי ר' חייא ור' אושעיא.

תוס' מקשה: כיצד הגמרא מביאה סיוע מדברי אמורא לדברי תנא [רבי יהודה הנשיא]!

4.1.2
מתרץ תוס' תרוץ א:
אותו אמורא - "רבי חייא בר גמדא" - לא אומר דין עצמאי מעצמו, אלא הוא מעיד, שחבורה של תנאים סוברים כמו "רבי" בברייתא. לפי זה: אמנם "איתמר נמי" – אלה דברי אמורא, אבל תוכן דבריו הם דברי תנאים.

4.1.3
ולפי זה יתכן לומר שזוהי המשמעות הכללית של "איתמר נמי" [גם אם לא נאמר במפורש הביטוי "נזרקה מפי חבורה"].

5.
ובסוגייתנו ניתן לומר כך: אחרי שהגמרא מציינת שיש מחלוקת בין רבי יוחנן לרבי אלעזר אודות דברי רבי מאיר, מציינת הגמרא, שרב ביבי מסכים לדעת רבו - רבי אלעזר - "מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין, ואפילו באווזין ותרנגולין".

5.1
יוצא, שמשמעות הביטוי "אמר רב... אמר רב..." היא ללמדנו שלא רק החכם הקדום [החכם שמוזכר אחרון בביטוי "אמר רב... אמר רב..." – רבי אלעזר] אמר את הדין המסויים, אלא גם תלמידו [החכם שמוזכר ראשון – רב ביבי] הסכים לדעתו, והם נחשבים כשתי דעות לצורך הכרעת ההלכה.

6.
אבל כנראה שבסוגייתנו ההסבר הוא יותר פשוט. ה"איתמר נמי" מביא את המימרא העיקרית של רבי אלעזר - "מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין, ואפילו באווזין ותרנגולין". ובהצגת המחלוקת בסוגייתנו מובאת רק תגובתו של רבי אלעזר לדברי רבי יוחנן בלשון "אפילו בבעלי מומין". ולפי זה משמעות הביטוי "איתמר נמי" היא פתיחה לציטוט המקור העיקרי שבו נאמרו דברי החכם.