הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תא שמע" ו"מיתיבי"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
זבחים סז ע"ב
תא שמע: חטאת לזו ועולה לזו, עשה שתיהן למעלה - מחצה כשר ומחצה פסול, שתיהן למטה - מחצה כשר ומחצה פסול, אחת למעלה ואחת למטה - שתיהן פסולות, שאני אומר: חטאת קרבה למעלה ועולה קרבה למטה; נהי נמי דעולה קרבה למטה, תימשוך ותהוי חטאת העוף! אימור דא"ר יהושע - בחד גברא, בתרי גברי מי אמר?
תא שמע: חטאת ועולה וסתומה מפורשת, עשה כולן למעלה - מחצה כשר ומחצה פסול, כולן למטה - מחצה כשר ומחצה פסול, חציין למעלה וחציין למטה - אינה כשירה אלא סתומה ומתחלקת ביניהן, ואילו מפורשין לא; ואמאי? נהי נמי דעולה קרבה למטה, תימשוך ותיהוי חטאת העוף! וכי תימא הא דלא כר' יהושע, ומי מצית אמרת הכי?
תא שמע: האשה שאמרה הרי עלי קן אם אלד זכר - ילדה זכר ומביאה שתי קינים, אחת לנדרה ואחת לחובתה, נתנתן לכהן - הכהן צריך לעשותן שלש למעלה ואחת למטה, לא עשה כן אלא עשה שתים למעלה וב' למטה ולא נמלך - צריכה שתביא עוד פרידה אחת ותקריבנה למעלה ממין א', ומשני מינין תביא שתים, פרשה נדרה [צריכה] להביא עוד ג' פרידין ממין אחד, ומב' מינין תביא ד', קבעה נדרה -
1.
ה"תא שמע" הראשון – פתיחה ממשנה במסכת קינים לקושיה על רב אדא.
2.
ה"תא שמע" השני – קושיה ממשנה נוספת במסכת קינים.
3.
ה"תא שמע" השלישי – הוכחה ממשנה נוספת במסכת קינים לנקודה ספציפית - שהמשנה היא לפי רבי יהושע.
4.
על ה"תא שמע" הראשון אומר רש"י:
רש"י מסכת זבחים דף סז עמוד ב: "לקמן אמרינן סתם קינין רבי יהושע היא".
5.
ידוע ש"תא שמע" מהווה פתיחה [בדרך כלל] למשנה/ברייתא [ולפעמים גם לפסוק] במטרה לפתוח קושיה/תרוץ/הוכחה לדברי אמורא.
6.
ויש לשאול: כאשר "תא שמע" בא להקשות [כבסוגייתנו] ממשנה, מדוע הגמרא לא משתמשת בביטוי ה"חזק" והברור יותר: "מיתיבי"?
7.
לגבי ה"תא שמע" הראשון בסוגייתנו מצאתי גירסא של "מותיבי" [עם "ו" במקום "י"]["עדי נוסח" – בר אילן – "קולומביה 893 – לא מובא על ידי פרשני הסוגיה].
8.
האמור לעיל בסעיף 7 מתאים לדברי השל"ה כלל אלף:
"מדרך התלמוד כשבא להקשות לאמורא מברייתא או ממשנה תחילה אומר מיתיבי וכשבא האמורא לתרץ הברייתא או המשנה ובא עליו המקשן להקשות ממשנה או ברייתא אחרת אומר "תא שמע", כלומר אם הקושיא שהקשיתי תרצת אותה, תבוא ותשמע הקושיא שיש לי ממקום אחר ואל תדמה בנפשך שאין לי להקשות נגדך,
אבל כשבא התלמוד להקשות בתחלה לאמורא אינו אומר תא שמע אלא מיתיבי,
ולפעמים תמצא שבתחלה אומר ת"ש מפני שבתחלה הקשה קושיות אחרות מברייתא לאמורא אחר בלשון ת"ש,
והשתא שמביא אמורא אחר ומקשה עליו מאותה ברייתא אומר ג"כ ת"ש ע"כ.
כ"כ הרשב"ם ב"ב פ"ו משום דפרכינן מינה סובא בשמעתין לעיל לא קאמר מתיבי."
לפי הגירסא של "מותיבי"[="מיתיבי"] מתיישבת השאלה [לפי דברי השל"ה], מדוע בהמשך מופיע "תא שמע" [פעמיים], ולא "מיתיבי".
8.1
אולם לפי הגירסאות האחרות [שבדפוסים] חוזרת השאלה מדוע מופיע הביטוי "תא שמע" ולא "מיתיבי".
9.
ואפשר לומר: כאשר הקושיה מהברייתא/משנה מובנת רק לאחר דיוק ודיון בדברי הברייתא/משנה אז מתאים הביטוי "תא שמע" [כלומר, בוא ושמע... צריך ללמוד ולהסיק...], וביטוי זה מועדף על הביטוי "מיתיבי" – שמתאים יותר למקרים בהם הקושיה מפורשת יותר מתוך דברי המקור בברייתא/משנה.
10.
ויש לציין עוד שלגבי ה"תא שמע" השלישי יש גירסא של "והתנן" [הגהות וציונים, א]. הביטוי "והתנן" דומה לביטוי "מיתיבי".
11.
הערה: יתכן שהגמרא כתבה 3 פעמים "תא שמע" לצורך זיכרון. ניתן למצוא בש"ס פעמים רבות סדרות של 3 פעמים "תא שמע" !!!
12.
בסוף ה"תא שמע" השני ולפני ה"תא שמע" השלישי מובא הביטוי:
וכי תימא הא דלא כר' יהושע, ומי מצית אמרת הכי?
הערות:
"ומי מצית אמרת הכי" / "מי מצית אמרת הכי" / - 14 מופעים בש"ס
אבל:
מצית אמרת הכי וה..." - 13 מופעים בש"ס
כלומר הביטוי "מצית אמרת הכי" בלי המשך/תשובה - מופע יחידאי בש"ס. בסוגייתנו.
אבל למעשה באמת ה"תא שמע" שבא מייד הוא הקושיה. כאילו כתוב "מצית אמרת הכי והתנן" - וכאמור לעיל בסעיף 10, וכמו כל הקבוצה של ה-13 מופעים בש"ס.
