סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

מילוי משימה / רפי זברגר

זבחים סה ע''ב

 

הקדמה

אנו עוסקים בגמרא על המשנה המדברת על עולת העוף. המשנה התחילה בדף סד: והסתיימה בדף שלנו. למדנו שם כי מליקת עולת העוף שונה ממליקת חטאת העוף, שבעולת העוף מולקים את שני הסימנים (קנה וושט) ומפרידים (בלשון התורה ''מבדילים'') את הראש מהגוף, ובחטאת העוף מולקים רק סימן אחד ולא מפרידים את הראש מהגוף. 
עוד למדנו במשנה: הבדיל בחטאת ולא הבדיל בעולה פסול
כלומר אם מלק את חטאת העוף כמו מליקת עולת העוף והבדיל בין הראש והגוף, או להיפך, מלק את עולת העוף כמו מליקת חטאת העוף רק ע''י סימן אחד – בשני המקרים המליקה פסולה, ופוסל את הקרבן. 
 

הנושא

אומרת הגמרא בעמוד ב': מתני' דלא כרבי אלעזר בן רבי שמעון, הדין הנ''ל מהמשנה שלנו אינה תואם לדעתו של רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון, אותה למדנו בברייתא הבאה: 
אמר רבי אלעזר בן רבי שמעון: שמעתי שמבדילין בחטאת העוף.

כלומר, לפי רבי אלעזר ניתן להבדיל בין ראש והגוף, לא רק בעולת העוף אלא גם בחטאת העוף, בניגוד למשנתנו הפוסלת חטאת העוף אשר נמלקה כמו עולת העוף והבדילו בין הראש והגוף. 
שואלת הגמרא: מאי בינייהו? מה שורש ההבדל בין התנא של משנתנו לדעת רבי אלעזר? 
הגמרא מביאה שלושה תירוצים, אנו נתמקד בתירוץ השני של רבא, המדבר על דין שהייה בין מליקת שני הסימנים: 
תנא קמא סבר: שהייה בסימן שני בעולת העוף לא מעכב, ואע"ג דשהייה - קא עביד מעשה עולה בחטאת. 
ורבי אלעזר בר"ש סבר: מעכב, וכיון דשהייה - מחתך בשר בעלמא הוא.

למדנו כי במליקת עולת העוף, חותכים את שני הסימנים, ולמדנו גם כי דין זה מעכב, ואם לא חתך את שני הסימנים – קרבן פסול. כמו כן, למדנו במשנה הבאה כי אין לעשות מעשה עולת העוף בחטאת העוף ולהיפך. 
המחלוקת היא במקרה שחתך את שני הסימנים, אך השתהה בין מליקת הסימן הראשון, למליקת הסימן השני.
תנא במשנה שלנו סובר כי שהייה לא מעכבת, והמליקה מסתיימת עם חיתוך הסימן הראשון (זאת בניגוד לשחיטת בהמה, שם מסתיימת השחיטה רק בחיתוך שני הסימנים). אם כן – חיתוך הסימן השני, אינו אלא לצורך הבדלת הראש מהגוף כמעשה מליקת עולת העוף – ולכן התנא שלנו פוסל, מדין ''עשיית מעשה עולת העוף בחטאת העוף". (בגלל שהשהייה אינה פוסלת – מותר לשהות בין מליקת שני הסימנים גם בעולת העוף!).
לעומת זאת, רבי אלעזר סבר כי שהייה פוסלת את המליקה, ולכן בעצם לא ביצע פעולה מליקת עולה כשירה, ואין פה מליקת עולה בחטאת, ולכן רבי אלעזר מכשיר מליקה כזאת בחטאת העוף, אם אמנם מלק שני סימנים כאשר שהה ביניהם. 
 

מהו המסר?

למדנו היום מחלוקת תַנאים האם במקרה שהדין מחייב לעשות שתי פעולות (במקרה שלנו: מליקת שני הסימנים), ומשתהים בין פעולה אחת לשנייה, האם זה מעכב או לא. לתנא קמא במשנתנו אינו מעכב, ולרבי אלעזר מעכב.
אמנם נראה כי נפסק כדעת תנא קמא, אך ניתן לומר כי כדאי ''להמליץ לחיים'' לא להשהות, ולא להשתהות. אם יש לנו משימה, הרי שיש לבצעה במלואה, ללא השתהות רבה לפני ביצועה, ולא לעשות הפסקות ושהיות תוך כדי ביצועה.
על זה נאמר: ''יפה שעה אחת קודם'', בבחינת עשה כל פעולה (אם היא חיובית) במהירות האפשרית.
כל זאת על סמך אשר למדנו במסכת אבות (ד', ז') בדבר משמעותה של שעה אחת: יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר