עמידה על עקרונות / רפי זברגר

זבחים סג ע"א-ע''ב

הקדמה

אנו לומדים במשנה בדף שלנו ובהמשך במשנה בדף הבא על הלכות חטאת העוף. עוף בקרבנות באים מן התורים או מבני יונה על חטאים מסוימים. למשל: קרבן עולה ויורד (סוג הקרבן תלוי במצב כלכלי של מביא הקרבן) הבא על חטאים כמו ''טומאת מקדש וקודשיו'' ועוד כאלו המוזכרים בספר ויקרא פרק ד'. 
 

הנושא

לקראת סוף של המשנה נאמר כלל הנכון בכל הקרבנות אותם הזכרנו בפרק הקודם (איזהו מקומן) ובפרקנו:
כל העולין למזבח - עולין דרך ימין, ומקיפין ויורדין דרך שמאל, חוץ מן העולה לג' אלו שהיו עולין ויורדין על העקב.
רוב הקרבנות בהם הכהן צריך לעלות על המזבח, אם כדי להקריב את האיברים הפנימיים, או כדי לזרוק את הדם ועוד, עלו בכבש ופנו ימינה למזרח, המשיכו להקיף את המזבח, מצפון וממערב ויורדים בפינה דרומית מערבית. במשך כל הדרך, פני הכהן היו כלפי המזבח, כך שבעצם הלך על צדיו, וכך הקיף את כל המזבח מימין לשמאל. 
ישנם שלושה יוצאים מן הכלל, שהם ניסוך היין וניסוך היין ועולת העוף, בהם הכהן עולה לכבש ופונה לשמאל כדי לבצע את העבודות בדרום מערב המזבח. 
הכלל העומד מאחורי הלכות אלו קובע כי כל פניות יהיו תמיד לצד ימין, הצד החשוב!
חלק מן העבודות נעשו מיד עם עלייתו בקרן דרומית מזרחית, למרות זאת, לאחר סיום עבודתו, הכהן לא חזר אחורנית אלא המשיך להקיף את רוב המזבח ויורד בצד דרום מערב. הסיבה לכך: אם היה חוזר אחורנית (כאשר פניו כלפי המזבח) הרי שהיה הולך לכוון שמאל, בניגוד לכלל אשר הובא לעיל שכל פניותינו יהיו כלפי ימין. 
 

מהו המסר?

למדנו היום כי אם יש כלל חשוב בחיים, בין שהכלל נקבע ''משמים'', או שאנחנו קבענוהו בעצמנו, אזי יש לשאוף וללכת לאורו, גם אם הדבר דורש מאמץ כזה או אחר. הנה, הכהן חייב להקיף את כל המזבח, למרות שבמקרים מסוימים, עבודתו מתבצעת ''בתחילת הסיבוב'', בצד דרום מזרח, למרות זאת, אין הוא חוזר מעט אחורנית, אלא עושה את כל הסיבוב ואינו מתעצל, רק כדי ''לעמוד בכללים'' ובעקרונות שנקבעו.
ללכת לפי העקרונות הוא כלל חשוב בחיים. כל אדם יש עקרונות, חוקים, כללים, התנהגויות שסיגל לעצמו והחליט ללכת לאורם, ומאוד כדאי שישמור עליהם מכל משמר, גם אם דורשות מאמצים וכוחות נוספים.
כמו כל דבר בחיים, יש לקחת כל דבר בפרופורציה נכונה. אם מול יישום העיקרון עומדים נושאים כבדי משקל אחרים, הרי שבכל מקרה יש לבצע ''מאזן עקרונות'' ולהחליט מהו העיקרון החשוב יותר, ואז ללכת לאורו.
כאמור, יש חשיבות לשמירה על עקרונות בחיים, ובנושאי חינוך בוודאי ובוודאי. יש להשתדל מאוד לקבוע עקרונות מסוכמים בין ההורים לילדים, בין המורים לתלמידים וכן הלאה, עקרונות שמהם לא נסוגים, ועליהם משתדלים לשמור מכל משמר. כמו שאמרנו לעיל, גם פה תמיד תמיד יש ''להפעיל את השכל הישר'' ואם צריך לבחור בין שני עקרונות הרי שיש לבחון בכל מצב, מהו העיקרון השולט, וללכת לאורו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]