הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנינא להא דתנו רבנן

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים סג ע"ב

בכל מקום היתה כשירה [וכו']. מאי קאמר? אמר רב אשי, הכי קאמר: בכל מקום היתה כשירה למליקתה, אלא זה היה מקומה להזאתה. תנינא להא דתנו רבנן: מלקה בכל מקום במזבח - כשירה, היזה דמה בכל מקום - כשירה, היזה ולא מיצה - כשירה, ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש. מאי קאמר? ה"ק: מלקה בכל מקום במזבח - כשירה, מיצה דמה בכ"מ במזבח - כשירה,
שאם היזה ולא מיצה - כשירה, ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש.

1.
הגמרא אומרת שהמשנה מאשרת את מה שנאמר בברייתא.

2.
נשאלת השאלה: מדוע משנה צריכה לחזק דברי ברייתא, וכי לא די לנו שכך נקבע במשנה?

3.
הליכות עולם שער שני פרק א

יד. כל היכא דאיכא תנינא להא דתנו רבנן הכי פירושה שנינו במשנה סיוע וסעד להא דתנו רבנן בברייתא ונפקא מינה שאותה ברייתא עיקר והלכה כמותה אחר שיש לה סמך מן המשנה, כי הא דפרק אין מעמידין על משנת ואלו מותרין באכילה חלב שחלבו עכו"ם וישראל רואהו וכו' תנינא להא דתנו רבנן יושב ישראל בצד (חצירו) [עדרו] של עכו"ם ועכו"ם חולב ומביא לו. [וכן פירש רבנו יונתן ביבמות]:

כלומר, הלכה כברייתא שעליה הגמרא אומרת "תנינא להא..".

4.
ועדיין קשה, אם אין מחלוקת מדוע שלא נפסוק כדברי המשנה, ומדוע העובדה שהדין גם נשנה בברייתא משפיעה על קביעת ההלכה?

5.
אמנם, הביטוי "תנו רבנן" – משמעו שמדובר בברייתא ידועה, ולכן הברייתא מתקבלת - כעיקרון - להלכה.

5.1
"תנינא להא דתנו רבנן"- 29 מופעים בש"ס
"תנינא להא דתנו רבנן" - 0 מופעים בש"ס!

6.
בסוגייתנו רב אשי הסביר את המשנה, ולפי דבריו יש התאמה בין משנתנו לברייתא. מדוע הגמרא לא ניסחה: "תניא נמי הכי". כלומר, מדוע לא הביאה הוכחה מהברייתא לפירושו של רב אשי [ראה ב"מתיבתא", הערה לג]?

7.
בספר "דברי סופרים" כרך ג, עמודים צה-צו מביא, שהסגנון "תנינא להא דתנו רבנן..." בא לומר, שהחידוש במשנה לא ברור מאליו. כמו שבסוגייתנו רב אשי היה צריך להסביר את המשנה, ולצורך זה מביאים את הברייתא. אבל עדיין קשה מדוע לא נאמר "תניא נמי הכי"?

7.1
ואולי משמעות הביטוי "תניא נמי הכי" היא להבאת סיוע לדברי אמוראים בלבד.

8.
ויש להסביר, שהברייתא מרחיבה את הדיון על דברי המשנה, ולכן בעזרת הביטוי "תנינא להא דתנו רבנן" הגמרא קובעת שהלכה כדברי הברייתא לכל פרטיה [מעבר למה שנאמר במשנה].
וכך משמע בגופי הלכות פרק כב - כללי אות ת' כלל תקלג:

"... ואפשר ליישב כי לדעת התוס' כשאומר תנינא להא דתנו רבנן, הוא שיש שום חדוש אחר בברייתא טפי מדתנן, ואגב אותו חדוש תני הברייתא מאי דתני במתני', תדע לך דהא כתבו בעלי הכללים כי קאמר בגמרא תנינא להא דתנו רבנן, הנפקותא היא דהלכה כההיא ברייתא וכן פירש רש"י ז"ל, ואי אמרת בשלמא דמלבד הדין השנוי במשנה יש בברייתא חידוש אחר, ניחא דיש לנו נפקותא בידיעת ההלכה כההיא ברייתא לאותו ענין שלא נזכר במשנה מכח שמה שאמר עוד הויא במתני', אבל אם לא יש בברייתא חידוש יותר מן המשנה מאי נפקא מינה דאמרינן תנינא להא דתנו רבנן."

9.
וכן בסוגייתנו יש בברייתא דינים נוספים מעבר למה שנאמר במשנה, וכוונת הביטוי היא ללמדנו שדין המשנה הוא אחד מדיני הברייתא.

9.1
כלומר, הביטוי "תנינא להא דתנו רבנן" משמש לכמה מטרות:
א. זהו הפירוש במשנה. ב. הלכה כמשנה. ג. הלכה כברייתא לכל פרטיה!