סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי מחברו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים סב ע"א

 

תנו רבנן: קרן וכבש ויסוד וריבוע מעכבין, מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אין מעכבין. מנא הני מילי? אמר רב הונא, אמר קרא: +שמות כז+ המזבח, כל מקום שנאמר המזבח - לעכב. אלא מעתה, כיור לרבי, וסובב לרבי יוסי ברבי יהודה, הכי נמי דמעכב! דכתי': +שמות כז+ ונתתה אותה תחת כרכוב המזבח מלמטה,
ותניא: איזהו כרכוב? רבי אומר: זה כיור, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: זה הסובב!
אין, דתניא: אותו היום נפגמה קרן מזבח, והביאו בול של מלח וסתמוהו, ולא מפני שכשר לעבודה, אלא שלא יראה מזבח פגום, שכל מזבח שאין לו קרן וכבש ויסוד וריבוע - פסול, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף הסובב.

1.
רב הונא מצא מקור בתורה לדין שאם לא עשה את אחד מארבעת הדברים במזבח – פסול. המקור הוא מהמילה "המזבח".

2.
שואלת הגמרא: לפי זה, אזי גם לגבי ה"כיור" [=קישוט] וה"סובב" כתוב "המזבח", וצריך להיות הדין שאם לא עשאם – המזבח פסול. עונה הגמרא: אמנם, כן יהיה הדין.

3.
כשהגמרא שאלה לגבי ה"כיור" וה"סובב" היא פתחה את השאלה ב"אלא מעתה". פרוש הביטוי הוא, שאם אמנם כפי שאמרה הגמרא שכל מקום שכתוב בתורה "המזבח" בא לעכב, הרי שכך צריך להיות גם לגבי ה"כרכוב".

3.1
כלומר: אם הדין או הנימוק נכונים בפסוק מסויים צריך להיות אותו עיקרון גם בפסוק אחר. הביטוי "אלא מעתה..." פותח קושיה על מקרה/דין במקום אחר, ואילו הביטוי "אי הכי..." פותח קושיה על הדין עצמו שבו עוסקים.

3.2
מעיון בפרשנים בסוגיות שונות משמע גם, שהביטוי "אלא מעתה" מדגיש דין "פשוט" שמוסכם על כולם. בסוגייתנו זה לא מתאים. כי הגמרא רוצה "לחדש דין" לאור המסקנה שמובאת לפני "אלא מעתה".

3.3
ונראה לי לומר, שלפעמים, הביטוי "אלא מעתה" בא לציין שמדובר בדין שנפסקה הלכה כמותו [בגמרא].

4.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ב הלכה יז:

ארבע קרנות של מזבח ויסודו ורבועו מעכבין,
וכל מזבח שאין לו קרן יסוד וכבש וריבוע הרי הוא פסול שארבעתן מעכבין,
אבל מדת ארכו ומדת רחבו ומדת קומתו אינן מעכבין,
והוא שלא יפחות מאמה על אמה ברום שלש אמות כשיעור מקום המערכה של מזבח מדבר.

הרמב"ם לא פסק את הדין של הסובב ושל הכיור שהם מעכבים, ולכאורה סותר את מסקנת הגמרא.

5.
מסביר ה"ערוך לנר" [מובא גם ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד לט]:

א.
הרמב"ם פסק כרבי, שכרכוב הוא כיור. מפני שהכלל הוא, ש"הלכה כרבי מחברו".

ב.
מכיון שבבית עולמים שמוזכר בספר יחזקאל לא נזכר עניין כרכוב, אלא רק סובב, משמע שלא היה כרכוב ולא כיור וממילא לא מעכב,
ודברי רבי – שכרבוב הוא כיור - היו קיימים רק במשכן.

5.1
זאת אומרת ש"רבי" פסק בעניין היסטורי בלבד!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר