סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מתניתין דלא כי האי תנא..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים מז ע"א


מתני' דלא כי האי תנא; דתניא, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: שמעתי שהבעלים מפגלין.
אמר רבא: מ"ט דרבי אלעזר ברבי יוסי? דאמר קרא: והקריב המקריב.
אמר אביי: רבי אלעזר ברבי יוסי ורבי אליעזר ור"ש בן אלעזר, כולהו סבירא להו: זה מחשבה וזה עובד הויא מחשבה.

1.
הגמרא קובעת שדעת רבי יוסי במשנתנו לא תואמת את דעת רבי אלעזר בן רבי יוסי בברייתא.
רבי יוסי במשנה סובר, שכל דיני מחשבה שנאמרו בקרבן תלויים רק בדעת העובד, ואילו רבי אלעזר בן רבי יוסי בברייתא סובר שתלוי גם בדעת הבעלים - גם הבעלים יכולים לחשוב מחשבת פיגול.

2.
לפי רבא רבי אלעזר ברבי יוסי מסתמך על פסוק.

3.
אביי קובע שיש תנאים נוספים שסוברים כרבי אלעזר ברבי יוסי.

4.
מפירוש המשנה לרמב"ם משמע שרבי יוסי חולק על תנא קמא במשנתנו [לעיל בדף מו ע"ב]. אם כן, מדוע הגמרא אומרת ש"מתניתיו דלא כי האי תנא", הרי היה לה לומר "רבי יוסי דלא כי האי תנא".

5.
אבל ראה תוספות יום טוב מסכת זבחים פרק ד משנה ו:

"ומדאמרי' מתניתין [דלא כי האי תנא ולא אמר ר"י דלא] וכו'. ש"מ דאף לתנא קמא אין הבעלים מפגלים ועיין במשנה ז' פ"ב דחולין".

לפי דבריו מובן מדוע הגמרא אומרת "מתניתין" על דעת רבי יוסי, מפני שבנושא הנדון רבי יוסי לא חולק על תנא קמא.

5.1
על שני הסעיפים לעיל ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קכז-קכח.

6.
ואולי אפשר ליישב באופן אחר על פי הדברים הבאים:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל רלא:

הלכה כר' יוסי מחבירו, דע דלמאן דס"ל הלכה כר' יוסי אפילו מחביריו אין חילוק בין כשהחולקים עליו מפורשים בשמותם לכשאינם מפורשין וסתם ר' כוותייהו דבכולהו גווני לדידהו הלכה כר"י משום דנימוקו עמו
וכמו שנראה בהדיא בפרק שבועת העדות [שבועות דף ל"ה ב'] דעל מה דפליג ר"י אסתם ברייתא הוצרך שמואל לאשמועינן דאין הלכה כר"י בהא אע"ג דנימוקו עמו ע"ש בתוס' אלמא דאף נגד הסתם הלכה כוותיה למאן דאית ליה דהלכה כוותיה אפילו מחביריו וכ"ש למאן דגריס שם בשבועות הלכה כר"י ע"ש ...

מדבריו יוצא שיש 3 שיטות לגבי הכלל התלמודי "הלכה כרבי יוסי":
הלכה כרבי יוסי מחברו
הלכה כרבי יוסי מחבריו
הלכה כרבי יוסי אפי' נגד "סתם משנה
"

לפי השיטה השלישית שהלכה כרבי יוסי במשנה גם נגד סתם משנה, בודאי שהלכה תהיה כמותו גם נגד "תנא קמא". לכן סוגייתנו מכנה את דעת רבי יוסי כ"מתניתין" - כי הלכה כמותו.

7.
רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק יד הלכה א:

אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד, אבל מחשבת בעל הקרבן אינה מועלת כלום, אפילו שמענו הבעלים שפגלו והיתה מחשבת העובד נכונה הרי זה כשר.

הרמב"ם פוסק כרבי יוסי במשנתנו.

7.1
קצת קשה, הרי כמה תנאים שמובאים בגמרא - בדברי אביי - סוברים דווקא כרבי אלעזר בן רבי יוסי בברייתא, שחולק על רבי יוסי במשנתנו.

8.
מסביר ה"כסף משנה" - הלכות פסולי המוקדשין פרק יד הלכה א:

אין מחשבה הולכת אלא אחר העובד וכו'. בס"פ ב"ש (זבחים דף מ"ו:) א"ר יוסי שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד ובגמ' (זבחים דף מ"ז) מתני' דלא כי האי תנא דתניא א"ר אליעזר בר' יוסי שמעתי שהבעלים מפגלים.
ומשמע לרבינו דהלכה כמתני'

הוא לא מפרט על סמך מה "משמע לרבינו".
כנראה שהרמב"ם סובר שהביטוי בש"ס "מתניתין דלא כרבי..." מלמד שעורך הגמרא פוסק שהלכה כמתניתין - כרבי יוסי במשנתנו.

8.1
סיוע לאמור לעיל בדברי ה"יד מלאכי", סעיף תז:

"מתניתין דלא כי האי תנא - כל היכא דקאמר הכי קאי במסקנא, מדלא קאמר לימא מתניתין דלא כי האי תנא... "

הביטוי "מתניתין דלא כי האי תנא" מלמדנו, שכך נשאר במסקנת הסוגיה - והלכה כמשנה.

9.
ה"כסף משנה" מוסיף נימוק לפסיקת הרמב"ם:

ועוד דאמרינן התם בגמרא אמר אביי ר"א בר' יוסי ור' אלעזר ורשב"א כולהו ס"ל זה מחשב וזה עובד הויא מחשבה וכל כה"ג [=כי האי גוונא] ה"ל [=הוה ליה] שיטה ולית הלכתא כחד מינייהו:

אביי הביא רשימה של תנאים שנוקטים באותה שיטה. רשימה כזאת נקראת "שיטה". לפי דבריו משמע שהביטוי "כולהו סבירא להו" [בדברי אביי] דומה ל"שיטה", והכלל בש"ס הוא, ש"אין הלכה כשיטה" [קבלה אצל הגאונים].

9.1
לפי הדיון בהמשך הסוגיה בגמרא משמע ש"שיטה" מוגדרת גם במקרה שהחכמים שמוזכרים ב"שיטה" מודים כולם בעיקרון מסוים, ויש מחלוקת ביניהם בדבר היקף העיקרון [אם הוא תקף גם באיסורי שבת וגם בקרבן שנשחט עבור עובד כוכבים].

10.
לא ברור האם שני ההסברים ב"כסף משנה" חולקים זה על זה.

10.1
אולי בגלל האמור לעיל בסעיף 9.1 ההסבר הראשון של ה"כסף משנה" - לעיל בסעיף 8 - לא מקבל את ההסבר השני שלו - לעיל בסעיף 9. לפי האמור בסעיף 9.1 - וכמובא בגמרא בהמשך הסוגיה - רבי אלעזר ברבי יוסי בברייתא הראשונה לא סובר בהכרח כשני התנאים האחרים שמובאים בדברי אביי. ולפי זה אפשר לומר שדעת שלושת התנאים בדברי אביי לא מוגדרת כ"שיטה", וממילא לא תקף כאן הכלל ש"אין הלכה כשיטה", ולכן ה"כסף משנה" נזקק להסבר הראשון.

11.
הגמרא התחילה את הסוגיה בביטוי "מתני' דלא כי האי תנא; דתניא, אמר רבי אלעזר ברבי יוסי...". ולפי ההסבר לעיל בסעיפים 1+4 התנא בברייתא שחולק על רבי יוסי במשנתנו הוא רבי אלעזר בן רבי יוסי. בפשטות, הכוונה היא שמדובר על רבי אלעזר בנו של רבי יוסי - התנא שמוזכר במשנה. ולכן צריך להסביר שהגמרא, כשאומרת "מתניתין דלא כי האי תנא", לא מתכוונת רק לציין עובדה, אלא כקושיה על רבי יהודה הנשיא כיצד הוא כתב במשנה את דברי רבי יוסי, הרי בנו של רבי יוסי [בברייתא] אמר להיפך וכנראה שמע זאת מאביו. [על פי "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קכח].

11.1
זאת אומרת: גם רבי יהודה הנשיא וגם רבי אלעזר היו תלמידי רבי יוסי [שהיה מתלמידי רבי עקיבא], וסביר שרבי אלעזר אמר את דברי רבי יוסי עצמו [שהיה אביו], ולכן קשה על רבי יהודה הנשיא שציטט את רבי יוסי באופן שונה.

11.2
ואולי לפי מסקנת הגמרא - וכפי ההסבר ב"כסף משנה" לעיל בסעיף 9 ש"אין הלכה כשיטה" יוצא שהלכה כרבי יוסי במשנה, ובהמשך לאמור לעיל בסעיף 11 אפשר לומר שהגמרא קובעת, שהלכה כרבי יהודה הנשיא שפסק כרבי יוסי במשנה, מכיוון שבית דינו של רבי יהודה הנשיא כך הכריע [וזהו הנימוק ש"אין הלכה כשיטה" - שבעלי השיטה הם מיעוט [כמובא בספרי הכללים].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר