מרי דיכי, מזבח מקוה טהרה
זבחים מג ע"ב
"אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הפיגול והנותר והטמא שהעלן לגבי מזבח - פקע איסור מהן. אמר רב חסדא: מרי דיכי, מזבח מקוה טהרה?".
אמרו מסכת סנהדרין דף סג ע"ב: "אמר ליה: והכתיב (שמות כג, יג) וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ? - אמר ליה: הכי אמר רבי יוחנן: כל עבודה זרה הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה". וצריך ביאור, מה הסברה בכך שאם כתובה העבודה זרה בתורה מותר יהיה להזכירה?
כמו כן קשה על האומרים שהשמות מרדכי ופינחס מקורם בשמות עבודה זרה, אם כך הוא כיצד זה נשתמרו בשמותם אלו? הרי דניאל חנניה מישאל ועזריה נודעים בשמות ששם ה' מוזכר בהם, ולא בשמות הנוכריים שקראם המלך על שם עבודה זרה שלו (דניאל א, ז).
אלא, ש"לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע" וכנגד עבודה זרה. והמזכיר שם עבודה זרה שנזכר בתורה, אינו מזכירה לכבודה, אלא מזכיר דוקא את מלחמתה של תורה בה.
וכן אל תקרי: "מרי דיכי, מזבח מקוה טהרה", אלא: 'מָרְדֳּכַי – מזבח מקוה טהרה'! כיון שנודעו מרדכי ופינחס במקרא בשמותם אלו, ופעלו את פועלם בשמותם אלו, ואף סיכנו את נפשם לכבוד ה' כמו על גבי המזבח – כבר זהו "מזבח מקוה טהרה" להזכרת שמם זה, וכבר פקע ממנו כל שמץ של "הפיגול והנותר והטמא" ושאר רוע. ומעתה הזכרת שמם אינה מנשאת את שם העבודה זרה, אלא דוקא את שם קעקועהּ.
