סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

נופך אישי / רפי זברגר

זבחים מא ע''א

 

הקדמה

אנו ממשיכים להסביר את הברייתא שלמדנו בדף ל''ט, והפעם מתייחסים לדברי רבי ישמעאל, אשר למד בקל וחומר כי גם בקרבנות פר ושעיר של יום הכיפורים ישנם דינים הנהוגים כמו אלו שנוהגים בקרבן פר כהן משיח (הדינים הנלמדים מהמילים ''את'', ''דם'' ו''טבילה''). 
 

הנושא

לאחר לימוד הקל וחומר אמר רבי ישמעאל: אלא מה תלמוד לומר ''לפר'' – זה פר העלם דבר של ציבור.
המילה ''לפר'' המופיעה בפר העלם דבר של ציבור, מלמדת אותנו כי מדובר ב...פר העלם דבר של ציבור.
מיד שואלת הגמרא על כך: הא בציבור גופיה כתיב? 
הרי המילה ''לפר'' נאמרה בפרק ד' בספר ויקרא, בפסוקים העוסקים בקרבן העלם דבר של ציבור, אם כן, מה צריך רבי ישמעאל ללמוד כי המילה ''לפר'' מתייחסת לקרבן העלם דבר של ציבור?
עונה רב פפא: משום דבעי אגמורי פר העלם דבר של צבור ביותרת ושתי כליות לשעירי עבודת כוכבים, ופר העלם דבר של צבור בגופיה לא כתיב, בהיקשא אתי, איצטריך "לפר" למיהוי כמאן דכתיב ביה בגופיה, ולא ליהוי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש.
כדי להבין את תשובתו של רב פפא נקדים מספר הקדמות:
1. דיני קרבן שעירי עבודת כוכבים (קרבן הבא על חטא עבודה זרה) לא כתובים בדיני הקרבן עצמו, אלא נלמדים מהיקש מקרבן פר העלם דבר של ציבור.
2. בין הדינים הנלמדים בהיקש זה הוא גם דין הקטרת יותרת הכבד ושתי הכליות (איברים פנימיים המוקטרים על המזבח), כך שבשעירי עבודת כוכבים יקטירו את יותרת הכבד ושתי הכליות כמו שמקטירים אותם בפר העלם דבר של ציבור. 
3. דין הקטרת יותרת הכבד ושתי הכליות בפר העלם דבר של ציבור עצמו, נלמד בהיקש מקרבן פר כהן משיח.
לאור הקדמות אלו נוכל להבין יותר טוב את תשובת רב פפא. הוא אומר כי אין אפשרות שדין הנלמד בהיקש (הקטרת יותרת הכבד ושתי הכליות בפר העלם דבר של ציבור הנלמד מפר כהן משיח) לא יכול לחזור וללמד בהיקש אחר לקרבן שעירי עבודת כוכבים, מכיוון שיש לנו כלל ''דבר הלמד בהיקש, אינו חוזר ומלמד בהיקש''. 
לכן הוסיפה התורה את המילה ''לפר'', בפר העלם דבר של ציבור, ללמד אותנו ולומר כי כאילו נכתב הדין הזה בעצמו, בקרבן פר העלם דבר של ציבור ולא נלמד ממקור אחר. אז, ורק אז, ניתן ללמוד מפר העלם של ציבור גם לקרבן שעירי עבודת כוכבים. 
 

מהו המסר?

הסברו של רב פפא דורש הבנה. כיצד המילה ''לפר'' אשר נכתבה בפר העלם דבר של ציבור, ''הופכת'' את הדין של הקטרת יותרת הכבד ושתי הכליות להיות ''דין פרטי'' וכביכול נלמד בקרבן עצמו ולא ממקום אחר?
יש כנראה לומר ולחדש, כי אם יש ''תוספת, הנראית לכאורה מיותרת'' היא נותנת ''נופך אישי'' והופכת את הלימוד להיות עצמאי ואישי, למרות שמקורו היה בעצם מקרבן אחר.
אם ניישם את התובנה הזאת גם ''לחיים רגילים'' הרי שנוכל ללמוד מכאן מסר מעניין ומרתק מאוד.
במשך כל החיים שלנו, אנו לומדים דברים חדשים. שומעים פה, רואים שם, קולטים מסרים מכל מיני כיוונים ומפנימים אותם אצלנו. לכאורה, אם דבר נלמד ממקור אחר, הרי הלימוד והתובנה ''רשומים על שם מקור הלימוד''. אך אם אנו נוסיף ''נופך אישי''' משלנו, על הדברים שלמדנו ממקורות אחרים, הרי שכל הלימוד וכל התובנה החדשה תיהפך להיות ''תובנה אישית'' שלנו, ובכך נגרום להעצמת אישיותנו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר