הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"אמר רב... הלכה כ..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים מד ע"ב

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: הלכה כרבי אלעזר שאמר משום רבי יוסי.

1.
רב נחמן בשם רבה בר אבוה בשם "רב" מכריע כדעת רבי אלעזר בשם רבי יוסי, ובניגוד לדעת חכמים ולדעת רבי שמעון במשנתנו.

1.1
במשנתנו מדובר ב"תנא קמא" שחולק על רבי שמעון. כלומר, אצל הפרשנים והפוסקים "תנא קמא="חכמים"

1.2
הנ"ל מבוסס על כך שבספר המשניות התנא קמא ורבי שמעון הם משנה ד, ולא כולל את החלק הראשון במשנתנו שבספר המשניות הוא משנה ג.

2.
ולכן הכרעת הסוגיה כרבי אלעזר באה להדגיש שהלכה כמותו ובניגוד לכלל "יחיד ורבים – הלכה כרבים" ["תנא קמא" נחשב כרבים].

3.
הרמב"ם פוסק כהכרעת הגמרא - כרבי אלעזר שאמר משום רבי יוסי. כנראה גם בגלל הכלל הכללי, שהלכה כרבי יוסי מפני ש"טעמו עימו" – אם מדובר ב"רבי יוסי" ולא ב"רבי יוסי הגלילי" [ב"מסורת הש"ס" משמיט את "הגלילי"].

4.
אולם ישנם ראשונים שסוברים ש"סתם משנה" בסוגייתנו [כנראה כוונתם לכך ש"תנא קמא" מוגדר גם כ"סתם משנה"] חולקת על רבי יוסי וסוברת כדעת חכמים בברייתא. ולכן הלכה תהיה כחכמים. ולפי דבריהם יוצא, שהכלל של הלכה כ"סתם משנה" גובר על הכלל, שהלכה כרבי יוסי.

4.1
הנ"ל מבוסס על ההנחה שברייתא שפותחת ב"תניא רבי... אומר" משמע ממנה שחכמים חולקים עליו!

5.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", על דף מד ע"ב, עמוד צא, ובהערה פד, ושם מביא דבר מעניין, שמכיון שהפסיקה בגמרא נאמרה בשמו של האמורא "רב", יתכן להסביר ש"רב" - שנחשב כתנא - חולק על המשנה ישירות.
והחכמים אחריו רשאים לפסוק כ"סתם משנה" ולא כדעת רב שחולק על המשנה.

6.
אולם דבריו קצת מוקשים, שהרי בסוגייתנו דברי רב מובאים גם על ידי אמוראים אחרים, רב נחמן ורבה בר אבוה.

7.
ואולי ניתן להסביר שבכל מקום שנאמר בגמרא "אמר רב... אמר רב..." הכונה היא, שהאמורא המאוחר "רק" מצטט את דברי החכם המוקדם, ולא שהוא עצמו מסכים לדברים על סמך שיקול דעתו העצמאית. לכן יוצא, שבהיגד "אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב" העיקר הוא "רב" ודברי רב אינם בגדר הכרעה בין רבי יוסי וחכמים, אלא שהוא - "רב" - חולק, והוא סובר כחכמים, ורב אמר זאת כדעתו ולא כפוסק בין מחלוקת תנאים.

8.
ואולי אפשר לומר, שההלכה בסוגייתנו כרבי יוסי [או כרבי יוסי הגלילי] נקבעה מפני שדעתו היא דעה אמצעית בין 3 השיטות [לפי סיכום 3 הדעות ב"שוטנשטיין", סוף הערה 23], והכלל הוא ש"הלכה כדברי המכריע" - 4 מופעים בש"ס [דומה קצת ל"יבוא השלישי ויכריע ביניהם"].