גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף קי"א, מדור "עלי הדף"
מסכת זבחים
דף כז ע"ב

בענין קדושת מזבחות - הפנימי והחיצוני, ואיזה מהם נמשח בשמן המשחה

מצינו במכילתין שהמזבח הפנימי קדושתו חמורה יותר ממזבח החיצון, ולכן קדושת מזבח הפנימי חמורה לקדש פסולין, בין הראוי לו - כגון קטורת, ובין שאינו ראוי לו - כגון אימורין של קרבנות, שאם עלו לא ירדו, ואילו מזבח החיצון מקדש פסולין שלא ירדו אלא את הראוי לו - כגון אימורי הקרבן או קומץ מנחה, אבל דבר שאינו ראוי לו - כגון קטורת זרה, שאם עלו ירדו. בטעם הדבר שקדושת מזבח הפנימי חמורה יותר איתא בגמרא (כז ע"ב): "מאי טעמא, האי רצפה והאי כלי שרת", ופירש"י: "האי רצפה - בבנין אבנים שלא נמשח, לפיכך אין קדושתו בזה חמורה. והאי כלי שרת - ונמשח עם המשכן".

רבים תמהו על דברי רש"י, שכתב אודות מזבח החיצון שלא נמשח, הלא מקרא מפורש הוא בפרשת פקודי (שמות מ, י): "ומשחת את מזבח העולה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קודש קדשים", וכתב בזה בהגהות 'חשק שלמה': "ואף דמזבח העולה שעשה משה נמשח בשמן המשחה כמו בשאר כלים... מ"מ הש"ס בוודאי מיירי במזבח אבנים שעשה שלמה, או במזבח שעשו בבית שני, והן לא נמשחו, אבל מזבח הקטורת לא עשו אחר בימי שלמה רק הקריבו על של משה, והוא היה נמשח". וכבר קדמו בזה בספר 'צאן קדשים' על דברי רש"י הללו, וז"ל: "האי רצפה בבנין אבנים שלא נמשח כו', פירוש, מזבח שעשה שלמה לא נמשח, אבל מזבח שעשה משה, דהיינו מזבח הקטורת, אף במקדש היה ונמשח בימי משה". נמצינו למדים, שהמזבח החיצון שהיה בימי משה רבינו, קדושתו היתה שוה לקדושת מזבח הפנימי, מאחר שג"כ נמשח בשמן המשחה, וגם במזבח החיצון היה הדין שמקדש בין ראוי לו ובין אינו ראוי לו.

אכן ה'חשק שלמה' העיר בזה, דהנה הא דמזבח מקדש רק את הראוי לו נשנה להלן (פג.): "המזבח מקדש את הראוי לו. רבי יהושע אומר כל הראוי לאישים אם עלה לא ירד, שנאמר (ויקרא ו, ב) 'היא העולה על מוקדה', מה עולה שהיא ראויה לאישים אם עלתה לא תרד, אף כל שהוא ראוי לאישים אם עלה לא ירד. רבן גמליאל אומר, כל הראוי למזבח אם עלה לא ירד, שנאמר 'היא העולה על מוקדה על המזבח', מה עולה שהיא ראויה למזבח אם עלתה לא תרד, אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלתה לא תרד", ואם כדברי רש"י שהדבר תלוי במשיחת שמן המשחה, הרי גם מזבח החיצון בימי משה נמשח בשמן המשחה כשאר כלים, וקידש בין הראוי לו ובין שאינו ראוי לו, ואיך למדים מפסוק מפורש שאינו מקדש אלא את הראוי לו. ודוחק לומר, שדין זה הנלמד מן הפסוק מוסב על המזבח בבית העולמים, ונשאר בצ"ע.

בספר 'מכתבי תורה' (מכתב קכו) מובא מכתבו של כ"ק האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' זצ"ל שהשיב להגאון ר' שאול משה זילברמן זצ"ל אב"ד וויערשוב, שנתקשה בקושיא הנ"ל, ותוכן תשובתו הוא, כי אכן מזבח העולה נמשח בימי משה, אולם, במזבח העולה נאמר (שמות כ, כא): "מזבח אדמה תעשה לי", ופירש"י: "שהיה ממלא את חלל מזבח הנחשת אדמה בשעת חנייתן", וכשמשחו את המזבח משחו את הארבע לוחות של עץ, ואילו העפר שמילאוהו לא שייך שיתקדשו, כי כל מקום שהיו חונים היה עפר חדש, ולכן גם בימי משה לא היה קדוש גג המזבח ככלי שרת, ועל כן לא נתקדש עליו כי אם הראוי לו, ולא היה דינו כמזבח הפנימי שגם גג המזבח היה חלק מן המזבח בשעה שנמשח בימי משה, ובימי שלמה שעשו גג קבוע במזבח החיצון לא מצינו שנמשח, ולכן נתקדש גם כן בקדושת כלי שרת, ומשא"כ מזבח הפנימי נשאר אותו מזבח שהיה בימי משה ולא סילקוהו, והיה עליו קדושת כלי שרת כמקדם (כעי"ז תי' בספר 'ראש המזבח' על מכילתין בסוגיין).

אמנם, כלפי העולה מדבריהם שמזבח הפנימי בימי שלמה היה אותו המזבח שעשה משה, העלה כ"ק האדמו"ר בעל ה'דמשק אליעזר' מוויזניץ זצ"ל ('דמשק אליעזר' תנינא זבחים כאן, וגם התכתב בזה עם הגאון בעל ה'מחזה אברהם' מבראד זצ"ל, ראה שו"ת 'מחזה אברהם' ח"א סי' כח), שדבר זה פליאה גדולה היא, כי מקרא מפורש הוא (מ"א ז, מח): "ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית ה' את מזבח הזהב" וגו', וכן כתב האוה"ח הק' (שמות כה, ט): "ומזבח הזהב מצינו שעשה שלמה אחר וגנז לשל משה", וציין גם לדברי רש"י בספר מלכים על הפסוק "ויצף מזבח ארז" (א ו, כ) - "הוא מזבח הקטרת, ותמיה אני, ושל משה למה נגנז". מפורש יוצא שמזבח הזהב של משה רבינו נגנז, ושלמה המלך עשה מזבח חדש (ראה 'הר המוריה' הל' בית הבחירה פ"ג הי"ז), ולכאורה מאחר שלא מצינו ששלמה המלך משח את הכלים, אם כן היה ראוי שגם המזבח הפנימי יהא דינו שוה למזבח החיצון, ולא יקדש כי אם את הראוי לו. [עיקר הערה זו העיר ב'חשק שלמה' (שם) כלפי בית שני, שמסתפק אם היו מקריבין אז על של משה, או שעשו מזבח זהב אחר, ואם עשו מזבח חדש האיך סתמו ואמרו "והפנימי בין ראוי לו בין שאין ראוי לו", הלא בימי בית שני כבר נגנז שמן המשחה ולא נמשח, אולם, גם כלפי מזבח שנעשה על ידי שלמה המלך ניתן להעיר כן, וכנזכר].

ונביא זה מה שהעלה הגרש"מ זילברמן זצ"ל אב"ד וויערשוב ליישב קושיא זו (ראה 'אבני שוהם' זבחים כאן; שו"ת ר' שאול משה סי' כג כד), דהנה מה שלא נמשחו כי אם בימי משה הוא כמו שאמרו ז"ל (שבועות טו.): "כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן, מכאן ואילך עבודתן מחנכתן", וביסודא דהאי מילתא כתב הרמב"ם ב'ספר המצות' (עשה לה): "וכבר נמשח בו המשכן וכל כליו ולא ימשחו בו הכלים לדורות, כי בבאור אמרו בספרי ש'במשיחתן של אלו', רוצה לומר, כלי המשכן, 'הוקדשו כל הכלים לעתיד לבא'...", הרי שבכח משיחת כלי המשכן נחשבים גם הכלים העתידים להיות כנמשחים.

ומעתה י"ל כי אלו הכלים שנעשו לדורות, והיו צורתם כעין של משה רבינו, נמשכה קדושתם מאותם הכלים שהיו בימי משה, כגון מזבח הזהב, שגם כשעשה שלמה מזבח חדש, היה כדוגמת המזבח שהיה בימי משה, ולכן בכח משיחת מזבח של משה, נחשב גם המזבח החדש כמו שנמשח, אכן, מזבח העולה שעשאו שלמה היה מזבח אבנים, ולא היה כמו שנעשה בימי משה שהיה מזבח של נחושת, א"כ לא הועילה משיחת מזבח שהיה בימי משה למזבח האבנים של שלמה, ולכן שפיר פירש רש"י בזה: "האי רצפה - בבנין אבנים שלא נמשח, לפיכך אין קדושתו בזה חמורה", ודו"ק.