הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אביי ורב אשי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים לא ע"א

בעי רב אשי: חישב לאכול כזית בשני בני אדם, מהו? בתר מחשבה אזלינן דאיכא שיעורא, או בתר אוכלין אזלינן וליכא שיעורא? 
אמר אביי, ת"ש [="תא שמע"]: לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית - כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין;
תלמוד בבלי מסכת זבחים דף לא עמוד ב
הא לאכול ולאכול דומיא דלאכול ולהקטיר, והיכי דמי? בשני בני אדם - מצטרף, ש"מ [="שמע מינה"].

1.
רב אשי מעלה בעיה ואביי עונה לו.

2.
ואומרים הפרשנים שלא יתכן שאביי יענה על רב אשי שחי הרבה אחריו.

3.
יש גירסאות שמדובר ברב אסי שקדם לאביי,

4.
ויש גורסים [ה"מנחת יהודה"] "רבא" [ופעמים רבות "רבא" ו"רב אשי" מתחלפים בגלל "רב אשי"] ויש פעמים בש"ס שאביי פושט בעיות של רבא.

5.
ה"מנחת יהודה" גם מסביר שגירסת "רב אסי" לא פותר הרבה, כי כבר היה עדיף להשאיר "רב אשי" שיתכן שמדובר ב"רב אשי" הקדמון – בזמן רב אסי [תלמידי רב] ולפני רבא ואביי.

6.
אביי מוכיח את דבריו מברייתא, ופותח זאת ב"תא שמע".
ברוב הפעמים בש"ס הגמרא עצמה ["עורך הגמרא"] אומרת "תא שמע" - ולא אמורא מסויים.
"אמר אביי תא שמע" או "אמר אביי ת"ש" - 19 מופעים בש"ס.

7.
ואולי אפשר להסביר את המבנה בסוגייתנו כך ["חידוש"]: אמנם רב אשי - עורך הגמרא - הציג בעיה. הגמרא מביאה "פתרון" ל"בעי רב אשי" על סמך דין שאמר אביי. ומשמעות הביטוי "אמר אביי תא שמע" היא, שהגמרא "מספרת" שאביי בזמנו ציטט ברייתא [בלי שהכיר את הצגת הבעיה שהציג רב אשי כמה דורות לפניו].

8.
ואולי אפשר לומר יותר, רב אשי עצמו הוא זה שמביא בסוגייתנו את דברי אביי. זהו "פתרון" מקובל בפרשנים כדי ליישב הרבה פעמים בש"ס מבנה של סוגיה כאשר דברי אמורא מוקדם מובאים אחרי דברי אמורא מאוחר.