סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סמכותו של רב אשי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים לא ע"א


איתמר: חצי זית חוץ לזמנו חצי זית חוץ למקומו וחצי זית חוץ לזמנו – 
אמר רבא: ויקץ כישן הפיגול, ורב המנונא אמר: עירוב מחשבות הוי. 
אמר רבא: מנא אמינא לה? דתנן: כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני שבללן זה בזה - ראשון, חלקן - זה שני וזה שני, הא חזר ועירבן - ראשון הוי. ממאי? מדקתני סיפא: נפל זה בעצמו וזה בעצמו על ככר של תרומה - פסלוה, נפלו שניהן כאחת - עשאוה שניה. 
ורב המנונא אמר: התם איכא שיעורא, הכא ליכא שיעורא. 
אמר רב המנונא: מנא אמינא לה? דתנן: האוכל שנטמא באב הטומאה ושנטמא בולד הטומאה, מצטרפין זה עם זה לטמא בקל שבשניהם; מאי לאו אע"ג דהדר מלייה. 
דלמא דלא הדר מלייה. 
כי אתא רב דימי אמר: חצי זית חוץ למקומו וחצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ לזמנו – 
תני בר קפרא: פיגול, אין חצי זית מועיל במקום כזית. 
כי אתא רבין אמר: חצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ למקומו – 
תני בר קפרא: פיגול, אין חצי זית מועיל במקום כזית. 
רב אשי מתני הכי: חצי זית חוץ לזמנו וכזית חציו חוץ למקומו וחציו חוץ לזמנו – 
תני בר קפרא: פיגול, אין חצי זית מועיל במקום כזית.
 

1.
הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים בין רבא לרב המנונא.
היו 4 חכמים שונים ובדורות שונים בשם "רב המנונא". בסוגייתנו כנראה מדובר על אחד שהיה חברו של רבא.

2.
אחר כך הגמרא מביאה 3 שיטות [=מסורות] בדברי התנא "בר קפרא".

3.
שתי השיטות הראשונות - בדברי בר קפרא - הן לפי רב המנונא, והשיטה השלישית [של רב אשי] מתאימה לפי רבא. ראה בשוטנשיין הערה 12 והערה 13.

4.
רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק טז הלכה ד:

חשב על חצי זית במחשבת הזמן ועל חצי זית במחשבת המקום וחזר וחשב על חצי זית אחר במחשבת הזמן הרי זה פגול, וכן אם חשב על חצי זית במחשבת הזמן וחזר וחשב על כזית חציו במחשבת הזמן וחציו במחשבת המקום הרי זה פגול.

4.1
כסף משנה הלכות פסולי המוקדשין פרק טז:

חשב על חצי זית במחשבת הזמן וכו'. פלוגתא דאמוראי בספ"ב דזבחים דף ל"א) ופסק כרבא:
וכן אם חשב על חצי זית וכו'. שם מימרא דרב אשי:

ה"כסף משנה" עצמו לא מסביר מדוע הלכה כרב אשי. לכאורה משמע מלשונו שדברי רב אשי מוסכמים על כולם. אבל לא נראה כך מהדיון בגמרא.

4.2
אלא יש לומר, שרב אשי הוא ה"בתראי" בסוגיה, ולכן, כנראה נפסקה ההלכה כמותו. רב אשי נקט כרבא [כלעיל בסעיף 3]

5.
אולם יש לשאול, הרי שלושת האמוראים האחרונים מביאים דעות שונות מה אמר "בר קפרא".
בר קפרא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, וכיצד יתכן שרב אשי – סוף האמוראים "מגלה" מה אמר רבי יהודה הנשיא. ממי שמע זאת רב אשי?

6.
אולי מדובר ברב אשי הקדמון תלמיד של רב הונא וחי לפני רבא [והיה "קרוב" לתקופתו של בר קפרא].

7.
ואולי באמת דווקא רב אשי עורך התלמוד בדק וחיפש "ברייתא" ישנה ומצא בשם בר קפרא.

7.1
ואולי ניתן לומר ["חידוש"]: עורך הגמרא ערך גם משניות וברייתות!

8.
בכל אופן אם ההלכה נקבעה כרב אשי בגלל הכלל: הלכה כבתראי, יוצא כלל חשוב: כללי ההכרעה בין האמוראים חלים גם כשלא מדובר ב"סברא עצמאית" אלא גם כשהאמוראים חלוקים אודות הגירסא הנכונה [או ההסבר הנכון] של של רבותיהם.

9.
דבר נוסף חשוב להדגיש והוא: "מסירת דברי חכמים". יש כאן 3 דעות מה אמר בר קפרא.
האם יכול להיות שבר קפרא אמר את שלושתם וסמך על כל תלמיד שיבין את הדינים המשתמעים? תלוי אם כל דעה חולקת על חברתה.
ואולי בר קפרא באמת אמר אותם אלא שחזר בו – כמו שמוכח בסוגיה בדף הקודם לגבי"רבי" ו"לוי".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר