סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

מיעוט מחלוקות / רפי זברגר

זבחים ל ע''א-ע''ב

 

הקדמה

הגמרא ציטטה מחלוקת המובאת במשנה במסכת תמורה (כ''ה, ב'): הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים - הרי זו תמורת עולה דברי רבי מאיר, אמר רבי יוסי: אם לכך נתכוון תחילה הואיל ואי אפשר להוציא שתי שמות כאחת - דבריו קיימין, ואם משאמר הרי זו תמורת עולה ונמלך ואמר הרי זו תמורת שלמים - הרי זו עולה.
המשנה שם עוסקת במקרה שלאדם היו שתי בהמות, אחת הוקדשה לעולה והשנייה לשלמים. העמיד בהמה אחת לפניהם ואמר: הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים – רבי מאיר פסק שהבהמה קבלה קדושת עולה . רבי יוסי מחלק ואומר, כי אם האדם באמת התכוון לשתי הקדושות, גם עולה וגם שלמים, אך מכיוון שלא יכול לאומרם בבת אחת, אמרם זה אחר זה – במקרה זה, הבהמה תסתאב עד שיפול בה מום, ואז ימכרו אותה ויקנה בחצי דמיה עולה ובחצי השני שלמים. ואם לא התכוון לשתי קדושות – במקרה זה מסכים לדעת רבי מאיר וסובר כי הבהמה קבלה קדושת עולה. 
 

הנושא

בהסברו של רבי מאיר, אמר רב דימי, ברדתו מארץ ישראל לבבל: רבי מאיר בשיטת רבי יהודה אמרה, דאמר: תפוס לשון ראשון, דתנן: אמר רבי יהודה: זה הכלל אם מחשבת הזמן קדמה את מחשבת המקום - פיגול וחייבין עליו כרת.
רב דימי אמר כי רבי מאיר סובר בשיטת רבי יהודה, אשר הוזכרה במשנתנו, כי יש ללכת לפי ''הלשון הראשון''.
לכן, מכיוון שאמר בשלב ראשון הרי זו תמורת עולה, לכן פוסק רבי מאיר כי הבהמה מקבלת קדושת עולה.
שואל אביי את רב דימי: והא רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כי מגעת להו רבי מאיר ורבי יוסי בהדי הדדי לא פליגי.
רבה בן בנו של חנה, אמר בשם רבי יוחנן, כי אם ''נרצה לקרב בין דעת רבי מאיר ורבי יוסי'' הרי שאפשר לומר כי אין מחלוקת ביניהם, ושניהם סוברים כי ''לא הולכים אחר לשון ראשון'' ואז יוצא שרבי מאיר לא סובר כרבי יהודה, בניגוד לדעתו של רב דימי.
רב דימי ''לא מבין'' את קושייתו של רבה, ושואל מייד: ולא פליגי, והא מיפלג פליגי?
כיצד אתה, רבה, אומר, כי אין מחלוקת בין רבי מאיר לרבי יוסי, והרי המשנה כתבה במפורש שהם חולקים! אם כן, אני שוב חוזר ואומר, כי רבי מאיר סובר בשיטת רב יהודה: תפוס לשון ראשון!
עונה רבה לרב דימי ואומר משפט מאוד מעניין: פליגי במאי דפליגי, ולא פליגי במאי דלא פליגי.
נאמר כי רבי מאיר ורבי יוסי חולקים רק במקרה שנאמר במפורש שהם חולקים, במקרים אחרים - אין מחלוקת ביניהם.
במקרה של המשנה בתמורה: הרי זו תמורת עולה, תמורת שלמים, אמנם יש מחלוקת, שלדעת רבי מאיר לא התכוון לשניהם (אחרת היה צריך לומר ''תמורת עולה ושלמים''), ואילו רבי יוסי סובר כי התכוון בכל אופן לשניהם. בשאר המקרים – אין מחלוקת, ובאמת רבי מאיר לא סובר כמו רבי יהודה, ולא סובר ''תפוס לשון ראשון''. 
 

מהו המסר?

תשובתו של רבה לרב דימי יכולה להוות עבורנו דגל ומסר חשוב לחיים: אין להרבות במחלוקות היכן שלא נדרש.
אם אנו מוצאים מחלוקת בין שני רבנים – נשאף לצמצם את המחלוקת עד כמה שניתן, ונאמר כי הם חלוקים, בדיוק במקרה בו צוינה המחלוקת, אך מעבר לכך – נאמר בפה מלא: אין מחלוקת!
מסר חשוב זה מלמד אותנו לשאוף להוריד את נושאי המחלוקת עד למינימום. לא צריך להוסיף מחלוקת, בוודאי "שאין לחפש מחלוקת מתחת לשטיח'', אלא מטרתנו להמעיט מחלוקת ולהרבות שלום בין איש לרעהו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר