מנא לך הא?
זבחים כז ע"א
"אמר מר זוטרא: זריקה דשריא בשר באכילה מייתא לידי פיגול, זריקה דלא שריא בשר באכילה לא מייתא לידי פיגול. אמר ליה רב אשי למר זוטרא: מנא לך הא? – דכתיב (ויקרא ז, יח) וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו... פִּגּוּל יִהְיֶה, מי שפיגולו גרם לו, יצא זה שאין פיגולו גרם לו אלא איסור דבר אחר גרם לו".
קשה, מדוע תמה רב אשי מנין למד מר זוטרא את דינו, הרי במהלך הסוגיה מבואר שזו מסקנתו ההכרחית כדי לתרץ את הסתירה שבין דברי שמואל לבין הברייתא שהובאה!
אלא שתירוץ דברי אמורא אינו מקור מספיק לחידוש חילוק בדין. "ערביך ערבא צריך". כדי לחדש דין נחוץ מקור בפסוק או סברה מוכרחת. וכדברי הירושלמי (שבת פרק יט ה"א; פסחים פרק ו ה"א) "כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה".
וראה בקישור זה.