הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תנן" - פתיחה לברייתא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
זבחים כד ע"ב
והרי זריקה דלא כתב בהו אלא כהונה,
ותנן: זרק בשמאל - פסול, ולא פליג רבי שמעון!
אמר אביי: פליג בברייתא,
ראה מה שכתבנו על הסוגיה המקבילה - מנחות דף י
בגמרא:
והרי זריקה דלא כתב ביה אלא כהונה, ותנן: זרק בשמאל - פסול, ולא פליג ר' שמעון! אמר אביי: פליג בברייתא, דתניא: קבל בשמאל - פסול, ור"ש מכשיר; זרק בשמאל - פסול, ורבי שמעון מכשיר.
1.
הגמרא מקשה ממשנה, שאם זרק את הדם ביד שמאל פסול – ורבי שמעון לא חולק למרות שלא כתוב בפסוק "כהונה".
2.
תוספות מסכת מנחות דף י עמוד ב:
והרי זריקה כו' ותנן זרק בשמאל פסול ולא פליג רבי שמעון אמר אביי פליג בברייתא - תימה דאין זה בא במשנה בשום מקום...
שואל תוס': והרי אין משנה כזאת בש"ס!
3.
ומיישב:
... והשיב לו ר"ת דגרסינן הכא והרי מליקה כו' ותנן מלק בשמאל פסולה ומשנה היא בזבחים בפרק חטאת העוף (דף סח.) הכי תנן לה התם כל הפסולים שמלקו מליקתן פסולה ואינה מטמאה בגדים אבית הבליעה מלק בשמאל או בלילה כו'...
אומר תוס' שיש לגרוס "מליקה" במקום "זריקה" ויש משנה שדנה במליקה ואומרת שאם מלק בשמאל – פסול.
3.1
כלומר לפי תוס' משנים את הגירסא של "והרי זריקה..." ל: "והרי מליקה..." ואת הציטוט מהמשנה "ותנן זרק..." יש לשנות ל: "ותנן מלק...".
3.2
נראה לי, שלפי תוס' הנ"ל יש לשנות גם את הגירסא בברייתא שמובאת בגמרא.
ראה כך בסוגיה במסכת זבחים דף כד, ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קיט.
4.
ותוס' מוסיף:
והש"ס הביאה בקוצר שכן דרך הש"ס לקצר כמה משניות והסופרים טעו כאן וכתבו במקום מליקה זריקה
תוס' מסביר את הסיבה לגירסאות מוטעות בש"ס. הסיבה היא שהמשנה המצוטטת היא ניסוח מקוצר של המשנה המקורית!!!
5.
וראה דיון ארוך ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קמה-קמח.
6.
הרשב"ם המובא בתוס' בסוגייתנו מוכיח שאפשר להשאיר את הגירסא כמות שהיא, ואמנם אין משנה שאומרת שזריקה בשמאל פסולה,
אבל ניתן ללמוד זאת ממשנה בזבחים שעוסקת בקבלת הדם ביד שמאל, וניתן ללמוד מכך שאותו הדין יהיה גם לגבי זריקת הדם.
6.1
כנראה, שמשמע מדבריו שגם ברייתא שמבוססת על דין במשנה אחרת מוגדרת כ"תנן".
7.
מסקנת הדברים [לפי כמה הסברים בסוגייתנו – ב"מתיבתא", שם], שהפתיחה לציטוט ממשנה בנוסח של "ותנן" לא תמיד מצטטת משנה "אמיתית" , והשימוש ב"ותנן" נועד כנראה לתת חוזק לאותה מסקנה כאילו כתובה מפורש במשנה.
