הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מימרא של תנאים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים כב ע"א-ע"ב

א"ר ירמיה אמר ריש לקיש: מי מקוה כשירים למי כיור.
למימרא, דלא מים חיים נינהו,
והתניא: +ויקרא א+ במים - ולא ביין,
במים - ולא במזוג,
במים לרבות שאר מים,
וק"ו למי כיור;
מאי ק"ו למי כיור?
לאו דמים חיים נינהו!
לא, (לקדוש) דקדיש.
וקדישי מעליותא היא? והא תנא רבי שמואל: מים שאין להם שם לווי,
יצאו מי כיור שיש להם שם לווי! אלא לאו דראויין למי כיור, אלמא מים חיים נינהו!
תנאי היא,
דאמר ר' יוחנן: מי כיור - ר' ישמעאל אומר: מי מעין הן, וחכמים אומרים: שאר מימות הן.

1.
הגמרא מקשה מ"תנא רבי שמואל..." על דברי רבי ירמיה בשם ריש לקיש.

2.
היו הרבה חכמים בשם רבי שמואל, ורובם חיו בדור השלישי רביעי.
בפשטות יש לומר, שרבי שמואל בסוגייתנו ייתכן שהוא "רבי שמואל בר נחמני". והוא קיבל כנראה ברייתות מהתנאים. ולכן הגמרא מקשה ממנו על ריש לקיש.

2.1
למרות שריש לקיש חי לפני רבי שמואל בר נחמני, כנראה שהיה עליו לדעת את דברי התנאים שהביא רבי שמואל.

3.
הגמרא עונה "תנאי היא", שדברי ריש לקיש תלויים במחלוקת תנאים, ודעתו היא כאחד התנאים - כחכמים.

4.
את מחלוקת התנאים הגמרא מביאה בשם רבי יוחנן. כלומר, אין מקור תנאי כמשנה או ברייתא שכוללת את מחלוקת התנאים, אלא זוהי מסורת של רבי יוחנן. ויוצא, שריש לקיש סובר כחכמים במחלוקתם עם רבי ישמעאל - שמי מקוה כשרים למי כיור.

5.
שואלים הפרשנים [ראה "מתיבתא", הערה ד] מדוע ריש לקיש אמר את דבריו אם הם מפורשים בדברי חכמים?

6.
שאלה זו אינה מובנת, שהרי בכל מקום בש"ס כשהגמרא קובעת שדינו של אמורא היא "כתנאי" ניתן לשאול אותה שאלה.

7.
וכבר הסברנו: שאלה של "לימא כתנאי" היא כאשר מחלוקת התנאים היתה ידועה לאמוראים, ואילו כאשר הגמרא קובעת "תנאי היא" מדובר על מחלוקת תנאים שלא היתה ידועה לאמוראים, ובודאי כך הוא בסוגייתנו כשלא מדובר במשנה או בברייתא אלא במסורת של רבי יוחנן אודות מחלוקת התנאים

8.
וכן בסוגיה נוספת בהמשך דף הגמרא:

אמר עולא, תקע להו ר"ל לדרומאי: וכי איזה כח מרובה, כח מכפרין או כח מתכפרין? הוי אומר: כח מתכפרין,

בפשטות "זקני דרום" היו תנאים, ובכל זאת ריש לקיש חולק עליהם. הכיצד?

8.1
אלא שגם כאן דברי "זקני דרום" הובאו כמימרא תנאית ולא היו משובצים במשנה או בברייתא, ובמקרה כזה רשאי אמורא לחלוק/להקשות על תנא! [ראה "שוטנשטיין", הערה 23, בסופה]

8.2
ושם ב"שוטנשטיין" עוד שני הסברים:

א. ישנו תנא אחר שריש לקיש סובר כמותו.

ב. "זקני דרום" היו אמוראים.

8.3
יתכן שלפי שני ההסברים בסעיף 8.2 אין הכרח לכלל שבסעיף 8.1!