הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אמורא חולק על תנא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים כ ע"א

אמר רבי יוחנן: קידש ידיו ורגליו לתרומת הדשן - למחר אינו צריך לקדש, שכבר קידש מתחילת עבודה.
למאן? אי לרבי, האמר: פסלה לינה! אי לרבי אלעזר בר"ש, האמר: אין צריך לקדש אפי' מיכן ועד עשרה ימים!
אמר אביי: לעולם לרבי, ולינה דרבנן היא, ומודי דמקרות הגבר ועד צפרא לא פסלה לינה.
רבא אמר: לעולם רבי אלעזר ברבי שמעון [היא, וראה ר"י דבריו] בתחילת עבודה ולא בסוף עבודה.

1.
מבלי להרחיב בהסבר הסוגיה יש לציין שרבי יוחנן מסביר שלא לגמרי כרבי ולא לגמרי כרבי אלעזר ברבי שמעון.

2.
כאן המקום ללמוד [חידוש] :
החזון איש שואל כיצד רבי יוחנן יכול לחלוק על תנאים?

2.1
אמנם יש שיטות שגם רבי יוחנן נחשב כ"תנא הוא – ופליג".

3.
עונה החזון איש ["חזון איש", קדשים, ליקוטים, סימן א אות ג ד"ה "שם, כ א לעולם"]:
רבי יוחנן לא חולק על הדין, אלא על הטעם והנימוק, ובזה אמורא רשאי לחלוק על תנא.

3.1
אמורא רשאי להחמיר יותר מתנא.