סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

לימא כתנאי... מאי לאו תנאי היא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים יג ע"ב


לימא כתנאי, דתני חדא: טבילת אצבע מפגלת בחטאת, ותניא אידך: לא מפגלת ולא מתפגלת,
מאי לאו תנאי היא!
לא, הא רבנן, הא רבי שמעון. אי רבי שמעון, מאי איריא טבילת אצבע? האמר:
כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין בו משום פיגול! אלא, הא והא רבנן, ולא קשיא: כאן בחטאות החיצונות, כאן בחטאות הפנימיות. חטאות החיצונות פשיטא, לא כתיב בהו וטבל! אצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל וכתיב ולקח, ואי אתי קוף רמי להו אידיה בעי למישקל זימנא אחריתי, כמאן דכתיב וטבל דמי, [קמ"ל], להכי לא כתיב וטבל, דמשמע הכי ומשמע הכי.

1.
הבטוי "לימא כתנאי... מאי לאו תנאי היא" - 4 מופעים בש"ס, וכן "נימא כתנאי... מאי לאו תנאי היא" - 2 מופעים בש"ס [סה"כ 6 מופעים של צירופים כנ"ל].
ב 5 מהם מחלוקת התנאים מובאת כ"תני חדא... ותניא אידך" - ברייתות בלי שמות תנאים.

1.1
אולם בשאר המקרים בש"ס שבהם מופיע הביטוי "לימא כתנאי" [למעלה מ-50 מופעים. לפעמים מופיע בצורה של: "לימא... כתנאי"] הרי שלא מופיעה התוספת "מאי לאו תנאי היא" [הביטוי "מאי לאו תנאי היא" מופיע בש"ס 9 פעמים בלבד, ולפעמים ללא הקידומת של "לימא כתנאי"; "נימא כתנאי"]

2.
בדרך כלל משמעות הביטוי "לימא כתנאי" הוא קושיה על האמוראים שאמרו את דבריהם ללא ציטוט או ללא הכרעה של מחלוקת תנאים. זה נכון כאשר "ההתאמה" בין דברי האמוראים לדברי התנאים ברורה או "כמעט" ברורה.

3.
אולם, כאשר ברור גם מלכתחילה שלא בהכרח המחלוקות דומות, אזי הגמרא אומרת "לימא כתנאי" במשמעות של בירור ורצון לבדוק האם אמנם אלה שתי מחלוקות זהות. במקרה כזה אין משמעות הביטוי "לימא כתנאי" –קושיה. לכן הגמרא מוסיפה את הביטוי "מאי לאו תנאי היא".

4.
הסבר נוסף: "קושית "לימא כתנאי" היא רק ממשנה או מברייתא "ידועה". אולם, מברייתא "רגילה" [שמובאת כ"תני חדא" ו"תניא אידך"] אין להקשות אלא רק לברר האם המחלוקת בברייתא באמת קשורה למחלוקת האמוראים [נראה לי כשיקול מתודי-לימודי].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר