הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"שבעים ושנים זקן"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים יב ע"ב

אמר שמעון בן עזאי: מקובלני מפי שבעים ושנים זקן כו'. למה לי למתנא שבעים ושנים זקן? דכולהו בחדא שיטתא הוו קיימי. 
... ובן עזאי גמרא גמיר לה, 

1.

אמר שמעון בן עזאי: מקובלני מפי שבעים ושנים זקן כו'. למה לי למתנא שבעים ושנים זקן?

1.1
רש"י מסכת זבחים דף יב עמוד ב "למה לי למיתני זקן - ליתני זקנים."
רש"י מסביר ששאלת הגמרא היא שהמשנה [שמעון בן עזאי] היתה צריכה לומר בלשון רבים "זקנים" ולא בלשון יחיד "זקן".

1.2
יש מפרשים את שאלת הגמרא מדוע אמר את המספר 72 ולא אמר סתם "זקנים"!

2.
עונה הגמרא:

דכולהו בחדא שיטתא הוו קיימי.

2.1
מסביר רש"י:
רש"י מסכת זבחים דף יב עמוד ב: "בחדא - בישיבה אחת היו יושבין וכולן היו כאיש אחד". כלומר, כל ה-72 זקנים ישבו בדיון יחד, והכריעו פה אחד.

3.
האם הכוונה שההכרעה היתה באמת זהה לכל הזקנים?

3.1
האם הכוונה שההכרעה היתה על פי "רוב" והמיעוט הסכים לדעת הרוב ולכן נחשב כדעה אחת.

3.2
או, שהמיעוט נשאר בדעתו, אבל ההכרעה על פי הרוב חשובה למעשה "כאיש אחד".

4.
מרש"י משמע כבסעיף 3. לפי זה כנראה שמדובר באמת בתופעה חריגה ומיוחדת. ואמנם, הביטוי "שבעים ושנים זקן" - מופע יחידאי בש"ס [3 פעמים בסוגייתנו].

4.1
הביטוי "שבעים ושנים זקנים" - מופע יחידאי בש"ס:
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ט עמוד א:

דתניא: מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים, והכניסן בשבעים ושנים בתים, ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם.
נתן הקדוש ברוך הוא בלב כל אחד ואחד עצה, והסכימו כולן לדעת אחת.

משמע שלא הביטוי "זקן" קובע, אלא המספר "שבעים ושנים"