סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הבדלים דקים ומשמעותיים / רפי זברגר

זבחים יא ע''ב

 

הקדמה

למדנו במשנה הראשונה במסכת את דעתו של שמעון אחי עזריה (שמעון ועזריה אחים, שעשו ביניהם ''עסקת זבולון ויששכר'', כך שעזריה יחזיק כלכלית את שמעון אחיו הלומד תורה, ויקבלו שניהם שכר!): 
שחטן לשם גבוה מהן – כשרין, לשם נמוך מהן – פסולין.
שמעון חלוק על תנא קמא וסובר כי מחשבה שלא לשמו של קרבן תלוי ב''טיב המחשבה''. אם חשבו על קרבן ''ברמה גבוהה יותר'' מהרמה של הקרבן אותו הוא מקריב – מחשבה אינה פוסלת את הקרבן, ועולה ידי חובת הקרבן, אך אם המחשבה על קרבן ''ברמה נמוכה יותר'' – פסול. 
המשנה מוסיפה שתי דוגמאות, אחת כללית ואחת ''פרטית'':
1. קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים – פסולין, קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים – כשרין.
קרבן קדשי קודשים הוא קרבן חטאת, עולה או אשם, ושלמים הינו דוגמא של לקרבן קדשים קלים. לכן, אם מקריב קרבן קודשי קדשים וחושב על קרבן קדשים קלים -''ירד ברמה'' ולכן הקרבן פסול. אם הפוך – "עלה ברמה'' וכשר.
2. הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים – כשרין, שלמים ששחטן לשם בכור ולשם מעשר – פסולין.
בכור ומעשר הינם חלק מקרבנות שלמים, אך הם ''פחותים ברמה'' מקרבן שלמים רגיל, לכן אם שחט בכור ומעשר במחשבה לשלמים, הריהו ''עולה ברמה'' ולכן כשר, אם הפוך – זו ''ירידה ברמה'' ולכן פסול. 
 

הנושא

בדף שלנו דנים בשיטת שמעון אחי עזריה. בתחילה מפרשת הגמרא את טעמו של שמעון, אשר נלמד מפסוק בספר ויקרא (מתוך פרשת שבוע נוכחית, פרשת אמור (תשע''ח)). ובהמשך הגמרא יש דיון האם אמנם זהו הטעם או שמא לא. 
לאחר מכן מנסים להבהיר את שיטת שמעון אחי עזריה, ע''י בעיה אותה מעלה רבי זירא, ביחס לשיטתו של שמעון: 
כשרין ואין מרצין, וכי פליג בחדא פליג, או דלמא כשרין ומרצין, ובתרתי פליגי. 
ישנן שתי אפשרויות להבנת המילה ''כשרים'', בהלכה של שמעון אחי עזריה, ובשתי הדוגמאות אשר הובאו לעיל: 
1. כשרים ולא עולים לבעלים לשם חובה (כמו שיטת תנא קמא בכל הקרבנות). ואז יוצא כי שמעון אחי עזריה, חולק על תנא קמא בדבר אחד בלבד. כאשר המחשבה הייתה ''מחשבת ירידה'' לתנא קמא לא משתנה הדין וכשר, אך לא עולה לו לשם חובה, ושמעון אחי עזריה אומר כי הקרבן פסול לגמרי.
2. כשרים ועולה לבעלים לשם חובה. לפי זה יוצא שישנן שתי מחלוקות בין תנא קמא לשמעון אחי עזריה:
a. ''מחשבת עלייה'' – תנא קמא לא עולה לבעלים לשם חובה, ושמעון אחי עזריה – עולה לבעלים לשם חובה. 
b. ''מחשבת ירידה'' – תנא קמא הקרבן כשר (אך לא עולה לבעלים לשם חובה), ושמעון אחי עזריה – קרבן פסול. 
אביי (לגרסה אחרת רבי זריקא) מנסה לפשוט את הבעיה מתוך הדוגמא השניה שהובאה לעיל בשיטת שמעון אחי עזריה: 
הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים – כשרים, שלמים ששחטן לשם בכור או לשם מעשר – פסולין. ואי סלקא דעתך כשרין ומרצין, בכור בר ריצויי הוא? אלא: כשרין ואין מרצין. ומדסיפא כשרין ואין מרצין, רישא נמי כשרין ואין מרצין.
אם שחט בכור או מעשר לשם שלמים, פסק שמעון אחי עזריה כי הקרן כשר. אם נאמר שהכוונה במילה ''כשר'' – כשר ועולה לבעלים לשם חובה, איזו חובה יש בקרבן בכור? לכן מגיע אביי למסקנה, כי שמעון אחי עזריה פוסק ''כשר ולא מרצה''. ואם כך בדוגמא השניה, הרי שנאֹמר אותו דבר גם בדוגמא הראשונה, ולכן אם שחט קרבן קדשים קלים לשם קדשי קדשים, כשר ולא עולה לבעלים לשם חובה. לפי זה, יוצא כמו האפשרות הראשונה, ומחלוקתם הינה רק על דבר אחד. 
דוחה הגמרא את ההוכחה של אביי: מידי איריא? הא כדאיתא והא כדאיתא.
אין הכרח לאחידות בין שתי הדוגמאות. ונוכל לומר כי במקום שלא שייך ''ריצוי'' כמו בקרבן בכור, באמת אין משמעות לכך שהקרבן יעלה לבעלים לשם חובה, אך ברישא אפשר לומר כי הכוונה ''כשר'' – כשר ועולה לבעלים לשם חובה
אלא מאי קא משמע לן? גבוה ונמוך קא משמע לן. תנינא כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים

לאור המסקנה שהגענו אליה, שואלת הגמרא מה באה המשנה ללמדנו בדוגמא השניה, אם נאמר שהחידוש הוא ללמדנו מהו ''גבוה'' ומהו ''נמוך'', הרי זה כבר למדנו בדוגמא הראשונה?
עונה הגמרא: מהו דתימא קדשי קדשים וקדשים קלים הוא דאיכא גבוה ונמוך, אבל קלים וקלים לא.
אם היינו לומדים רק את הדוגמא הראשונה, ניתן היה לחשוב כי מעבר בין ''גבוה'' ל''נמוך'' הוא רק כמו מעבר מקדשי קדשים לקדשים קלים, שזהו "מעבר חזק ומשמעותי", אך אם יש רק מעבר ''בתוך קודשים קלים'', כמו בדוגמא השנייה, שיש תחלופה בין בכור לבין שלמים, ששניהם מוגדרים שלמים, ושניהם מוגדרים קדשים קלים, אולי שם לא נגדיר מעבר זה כמשמעותי – באה הדוגמא השנייה ללמד, כי גם ''מעבר בתוך התחום'' בין קדשים קלים אחד למשנהו, גם זה מעבר משמעותי, שבו תלוי אם הקרבן כשר או לא. 
 

מהו המסר?

למדנו היום כי גם מעבר בתוך אותה מסגרת, שזהו מעבר ''פחות משמעותי'', גם מעבר כזה מוגדר כמעבר המשנה את ההלכה. לכן, מעבר מקדשים קלים אחד למשנהו, מהווה עלייה או ירידה!
נוכל להסיק מכאן גם ''מסקנות לחיים'' במספר מישורים. למשל: שוני בין אנשים קיים, גם אם שניהם נמצאים באותה קבוצה או באותה מסגרת וכדו'. למרות המסגרת המשותפת, יש לכל אחד ייחודיות משלו, אישיות שהוא גיבש אותה, תכונות אופי משלו וכן הלאה. יש לשים לב לשוני זה, ולא לתייג את כולם לפי המסגרת או המוצא ממנו הגיעו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר