סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"שקיל וטרי אליביה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים יא ע"ב


מתני'. הפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר שלא לשמו –
רבי יהושע מכשיר, כאילו נשחט בשלשה עשר;
בן בתירא פוסל, כאילו נשחט בין הערבים.
אמר שמעון בן עזאי: מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אליעזר בישיבה, שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן - כשרין, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה, חוץ מן הפסח ומן החטאת, ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה, ולא הודו לו חכמים.
גמ'. אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר לשמו, דכוליה יומא זימניה הוא, ומאי כאילו? איידי דאמר רבי יהושע כאילו, אמר איהו נמי כאילו.
אי הכי, אדמיפלגי בשלא לשמו, ליפלגו בלשמו!
אי איפלגו בלשמו, הוה אמינא: אבל בשלא לשמו מודי רבי יהושע לבן בתירא הואיל ומקצתו ראוי, קא משמע לן.
והכתיב: +שמות יב+ בין הערבים!
אמר עולא בריה דרב עילאי: בין שני ערבים.
 

 

1.
יש במשנה מחלוקת בין רבי יהושע לבן בתירא.
הרמב"ם פסק כבן בתירא.

1.1
והרמב"ם פוסק לפי רבי יוחנן [בדף הבא] שמודה בן בתירא ששחיטת הפסח היא רק בין הערביים, אולם בגלל שמקצת היום ראוי לשחיטת הפסח, הרי שכבר בתחילת היום אי אפשר לעוקרו לשלמים, והרי הוא פסול משום שנשחט שלא בזמנו.

2.
הראב"ד מקשה על הרמבם שהיה צריך לפסוק כרבי יהושע.
ואלה דבריהם:

3.
רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין פרק טו הלכה יא:

הפסח ששחטו במחשבת שינוי השם, בין ששינה שמו לשם זבח אחר בין ששינהו לשם חולין פסול שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה', במה דברים אמורים ששחטו בזמנו שהוא יום ארבעה עשר בניסן אפילו שחטו בשחרית במחשבת שינוי השם פסול,
אבל אם שחטו שלא בזמנו במחשבה שלא לשמו כשר, שלא לשם בעליו נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול.
+/השגת הראב"ד/ בד"א ששחטו בזמנו.
א"א זהו כבן בתירא ור' יהושע מכשיר.+

4.
מסביר ה"כסף משנה":
כסף משנה הלכות פסולי המוקדשין פרק טו הלכה יא

הפסח ששחטו במחשבת שינוי השם וכו'. אפשר שהטעם מדכתיב ביה לה' משמע דלשם חולין פסול:
בד"א ששחטו בזמנו וכו' אבל אם שחטו שלא בזמנו במחשבה שלא לשמו כשר. משנה בריש זבחים כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח והחטאת הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן. ומ"ש אפילו שחטו בשחרית וכו'.

שם במשנה (דף י"ב) פלוגתא דתנאי ופסק כבן בתירא דפסל משום דשקלי וטרו אמוראי אליביה
והראב"ד שכתב על דברי רבינו א"א זהו כבן בתירא ור' יהושע מכשיר עכ"ל.
משיג עליו למה הניח ר' יהושע דהוא מארי דגמרא טפי וכבר כתבתי טעם לדבר.
ומ"ש שלא לשם בעליו נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול. בפסחים פ' תמיד נשחט (דף ס':) בעיא דאיפשיטא:

הוא מסביר שהראב"ד מתכוון שיש לפסוק כרבי יהושע כי הוא "גדול" יותר מבן בתירא. הוא מכנה את רבי יהושע "מארי דגמרא" – "אדון הגמרא"="בעל הגמרא".

4.1
וה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פסק כבן בתירא מפני "דשקלי וטרו אמוראי אליביה". זאת אומרת שמהלך הגמרא הוא סביב דינו ושיטתו של בן בתירא, ומשמע מכך ש"עורך הגמרא" פוסק כמותו.

5.
והאחרונים מדייקים גם מרש"י שפסק כרבי יהושע. [וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קעג].

6.
וראה שם שיש שמנמקים את הפסיקה כבן בתירא כי יש "סתם משנה" כמותו.

7.
נימוק נוסף: בברייתא בדף הבא רבי יהודה הנשיא עונה לרבי יהושע במקומו של בן בתירא, והכלל הוא ש"הלכה כרבי מחברו" ואפילו רבי יהושע [כלומר, ה"סתמא דגמרא" משמו] לא הגיב לדבריו משמע שמסכים לדבריו.


8.
יש כאן התנגשות בין כללי פסיקה:
יוצא שלפי הראב"ד הלכה כ"מארי דגמרא" לעומת הכלל שהלכה כמי שהגמרא דנה בדעתו - "מדשקיל וטרי" - ולפי הרמב"ם - להיפך.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר