סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

פעולת התנדבות / רפי זברגר

זבחים ד ע''א

 

הקדמה

המשנה הראשונה במסכת קבעה כי יש לעבוד את עבודות הקרבן בדם לשם הקרבן. אם לא עבדו לשמה, הקרבן כשר, אך לא עולה לשם חובה (מלבד קרבן פסח בזמנו וחטאת בכל השנה הנפסלים בכל מקרה, לדעת תנא קמא).
הגמרא בדף שלנו דנה מניין אנו יודעים שבכל אחד מפעולות הקרבן הקשורות לדם (שחיטה, קבלה, הולכה וזריקה) יש חובה לעובדה ללשמה. 
 

הנושא

נסכם את המקורות לצורך בעבודה לשמה בארבע פעולות הקרבן הקשורות לדם, לפי הסדר שנידונו בגמרא: 
1. שחיטה – וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קָרְבָּנוֹ...(ויקרא, ג', א') – שתהא זביחה לשם שלמים! (לשם קרבן)
• אין אפשרות ללמוד משחיטה לכל שאר העבודות, שכן נפסלה שלא לשם אוכלין בפסח.
אם שחטו את קרבן פסח, שלא לשם אנשים שאוכלים אותו, כגון חולה או זקן שאינם אוכלים – הקרבן נפסל!
מכאן ששחיטה חמורה יותר ואין ללמוד ממנה לשאר העבודות. 
2. קבלה – הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים... (ויקרא, ז', א') - שתהא קבלה (מן המלה הַמַּקְרִיב) לשם שלמים
אין אפשרות ללמוד שחיטה מקבלה, שקבלה חמורה יותר שהרי פסולה בזר ובאשה, משא''כ בשחיטה.
• גם אין אפשרות ללמוד הולכה וזריקה משחיטה וקבלה בבניין אב, כיוון ששחיטה וקבלה ''טעונות צפון'' (יש לשחוט בצפון העזרה וכו'), משא''כ בהולכה ובוודאי לא זריקה (הנעשית על המזבח) 
3. זריקה – .. הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים .. ( שם, י''ד) – שתהא זריקתו לשם שלמים!
אין אפשרות ללמוד מזריקה על שאר המלאכות, משום דאיכא למיפרך מה לזריקה שכן חייב עליה זר מיתה - זריקה אסורה בזר, וזר שאינו כהן הזורק – חייב מיתה בידי שמים. (שחיטה כשרה בזר, וקבלה אמנם אסורה בזר, אך אם עבר זר ו''קיבל'' את הדם – אין העובר על כך חייב מיתה). 
4. הולכה - וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה... (ויקרא, א', י''ג). מייחסים למלה וְהִקְרִיב את פעולת ההולכה, (מלשון לקָרֵב).
• אין אפשרות ללמוד הולכה משאר המלאכות מה לכולהו שכן "עבודה שאי אפשר לבטלה" תאמר בהולכה שאפשר לבטלה. 
שאר העבודות אין אפשרות לבטלם, והם חלק בלתי נפרד מעבודת הקרבן, משא''כ בהולכה, כפי שנלמד במשנה בדף י''ג כי ניתן לבטל פעולה זו, במקרה ושוחטים קרוב למזבח, אז אין צורך להוליך אלא ישר אחרי הקבלה מבצעים את הזריקה. 
 

מהו המסר?

בהסבר ללימוד של עבודת ההולכה, ציטטנו את המשנה בדף י''ג הקובעת כי יש אפשרות לבטל את פעולת ההולכה.
אך כאמור, למרות ש"ניתן לבטלה", אם אמנם מבצעים את פעולת ההולכה – יש לבצעה בשלימות, תוך כדי עשייתה לשמה.
לימוד זה מזכיר לנו את הכלל הידוע, ממסכת מנחות (ק''ג:): כל הראוי לבילה - אין בילה מעכבת, וכל שאינו ראוי לבילה – בילה מעכבת.
כלל זה שייך למנחות, וקובע כי למרות שאין חובה לבלול את המנחות בשמן, אם אמנם בוללים את המנחה בשמן, יש לבלול ''ביחס תקין'' (מקסימום 1:60 של השמן לעומת הסולת), ואם בללו ביחס גדול יותר, כך שיש יותר משישים לוג סולת על לוג שמן אחד – המנחה פסולה.
אנו לומדים משני הכללים הללו, עיקרון חשוב לחיים: גם ''אם עושים משהו בהתנדבות'', ללא מחויבות וללא חובה חוקית או חובה אחרת – יש לעשותו על הצד הטוב ביותר ''ולא לחפף''. כל מה שאנו עושים חייב להיות תקין והתוצאה חייבת להיות תקינה וטובה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר