סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"משנה שלימה" ו"מחלוקתך בצידו"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

זבחים ה ע"א


רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשי: אם כשרים הם ירצו, ואם אין מרצין למה באין?
אמר לו ר' אליעזר: מצינו בבאין לאחר מיתה שהן כשרין ואין מרצין,
דתנן: האשה שהביאה חטאתה ומתה - יביאו יורשין עולתה,
עולתה ומתה - לא יביאו יורשין חטאתה.
א"ל: מודינא לך בעולה דאתיא לאחר מיתה,
אשם דלא אתי לאחר מיתה מנלן?
א"ל: הרי מחלוקתך בצידו,
רבי אליעזר אומר: אף האשם.
אמר: זהו שאומרין עליו אדם גדול הוא?
קאמינא אנא: משנה שלימה, ואת אמרת לי: ר' אליעזר!

מבנה הסוגיה:

1.
קושיית ריש לקיש:

רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשי: אם כשרים הם ירצו, ואם אין מרצין למה באין?

1.1
רש"י מסכת זבחים דף ה עמוד א: "למה הן באין - ואכתי לא קמא ליה טעמא דמתני' דילפינן ממוצא שפתיך".
כלומר, "עורך הגמרא" מביא כאן את דברי ריש לקיש, כאשר ריש לקיש עצמו ורבי אלעזר לא ידעו מהדרשה - בהסבר משנתנו - בסוגיה הקודמת.
אפשר לומר שהדיון בשתי הסוגיות התקיימו בבתי מדרש שונים, ועורך הגמרא שיבצם כאן.

2.
תגובת רבי אלעזר:

אמר לו ר' אליעזר: מצינו בבאין לאחר מיתה שהן כשרין ואין מרצין,
דתנן: האשה שהביאה חטאתה ומתה - יביאו יורשין עולתה,
עולתה ומתה - לא יביאו יורשין חטאתה.

3.
תגובת ריש לקיש:

א"ל: מודינא לך בעולה דאתיא לאחר מיתה,

תוס' בד"ה "אשם" מסביר בהמשך הסוגיה שהביטוי "מודינא לך" הוא "מתוך דוחק". לא ברור מדבריו האם כך משמע מהסוגיה או שמא זו משמעות עקרונית של הביטוי "מודינא לך". המשמעות המעשית היא שבהמשך הסוגיה אותו אמורא חוזר בו מסברא זו שאמר עליה "מודינא לך".
הביטוי "מודינא לך" - 13 מופעים בש"ס. לגבי תנאים מובא הביטוי על ידי אמוראים שמתארים דו שיח כזה בין התנאים [כשהתנאים עצמם לא אמרו במפורש את הביטוי "מודינא לך"].
לגבי אמוראים מובא בעיקר בהקשר לאמוראים רבי יוחנן; ריש לקיש ורבא.

אשם דלא אתי לאחר מיתה מנלן?

4.
רבי אלעזר אמר לריש לקיש ששיטתו של ריש לקיש מתאימה לשיטת התנא רבי אליעזר במשנתנו, שאף האשם שנשחט שלא לשמו – פסול. ויוצא, שלא מצינו שיהיה כשר מבלי שירצה את בעליו.

א"ל: הרי מחלוקתך בצידו,
רבי אליעזר אומר: אף האשם.

רבי אלעזר אומר שסברתו של ריש לקיש מתאימה לדעת רבי אליעזר במשנתנו שהיא דעת יחיד, שחולק על תנא קמא.
"מחלוקתך בצידו" - מופע יחידאי בש"ס

5.

אמר: זהו שאומרין עליו אדם גדול הוא?
קאמינא אנא: משנה שלימה, ואת אמרת לי: ר' אליעזר!

ריש לקיש עונה לרבי אלעזר: אני הקשיתי לפי משנתנו שהיא "סתם משנה" השנויה כדעת חכמים שחולקים על רבי אליעזר, ולפי חכמים קושייתי עדיין קיימת.

הביטוי: "אדם גדול הוא?" - 2 מופעים בש"ס. עם סימן שאלה. כאן ריש לקיש אמר כלפי רבי אלעזר, ובמסכת בבא בתרא רב חסדא אמר כלפי רב אידי בר אבין.

הביטוי: "משנה שלימה" - 2 מופעים בש"ס. בשניהם מדובר על רבי אלעזר ועל ריש לקיש

5.1
מפשט הגמרא יוצא שכל סברא צריכה להתאים לפי רוב החכמים ולא לדעת מיעוט.

5.1.1
וזה קצת קשה, שהרי מצינו פעמים רבות שהגמרא אומרת שדעה מסויימת מתאימה לאחד התנאים שהוא בדעת מיעוט. ובכלל, יכול היה רבי אלעזר לומר לריש לקיש שדעתו היא "כתנאי" - שנויה במחלוקת תנאים - התנא קמא במשנתנו ורבי אליעזר.

5.1.2
אלא כנראה, שהאמוראים בסוגייתנו ידעו מבחינה היסטורית שה"תנא קמא" במשנתנו משקף "חכמים" רבים, והוא איננו דעת תנא יחיד שרבי מגדירו כ"תנא קמא" לצורך הכרעה כמותו.

5.1.3
ואולי אפשר לומר "חידוש": האמוראים ידעו ש"תנא קמא" במשנתנו משקף משנה שלמה קדומה ש"רבי" שיבצה במשנתנו כ"תנא קמא"!

5.1.4
וקצת תמוה מדוע [לפי מיטב ידיעתי] בעלי הכללים לא הזכירו כלל סוגיה זו.

5.2
אמנם יש פרשנים שמסבירים את הסוגיה באופן שקושיית ריש לקיש היא על כל המשנה ולפי רבי אליעזר אין קושיה, כי ריש לקיש באמת אומר את סברתו שלו רק על אשם בלבד - ראה "מתיבתא", "לקוט ביאורים", עמוד ע"ז.

6.
וריש לקיש מיישב בעצמו את קושייתו:

אלא אמר ריש לקיש, אפתח אנא פתחא לנפשאי:
+דברים כג+ מוצא שפתיך וגו', האי נדבה? נדר הוא כו' כדלעיל.

ריש לקיש מיישב כבסוגיה הקודמת וכהשלמה לאמור לעיל בסעיף 1.1
הביטוי "כדלעיל" - מופע יחידאי בש"ס, שכנראה משקף את העובדה שסוגייתנו עברה "עריכה" על ידי "עורך הסוגיה", כהסבר לעיל בסעיף 1.1.

6.1
"אפתח אנא" - מופע יחידאי בש"ס
"פתחא לנפשאי" - מופע יחידאי בש"ס
ראה הסבר ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ע"ז, שהביטויים הנ"ל רומזים על אכילה על שולחן כנגד קרבנות, שצריך "לשמה".

6.1.1
ואולי קשור גם לביטוי שהובא בתחילת הסוגיה - לעיל בסעיף 1 - "רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשי", שריש לקיש הקשה כשהוא שוכב על הבטן בבית המדרש [רש"י מסכת זבחים דף ה עמוד א "הכי גרסי' רמי ריש לקיש על מעוהי - שוכב על בטנו פניו (על) +מסורת הש"ס: [למטה]+ כלפי קרקע] - אולי ריש לקיש רצה להרגיש את עצמו כקרבן!
"מעוהי" - מופע יחידאי בש"ס.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר