סימן טוב / רפי זברגר

הוריות י''ב ע''א

הקדמה

הגמראאחרי שלמדנו את הדינים המיוחדים של קרבנות כהן משוח ומלך, הביאה הגמרא ברייתא העוסקת במשיחת מלך: 
אין מושחים את המלכים אלא על המעיין כדי שתמשך מלכותם שנאמר (מלכים א' , א' ל''ג): קְחוּ עִמָּכֶם אֶת עַבְדֵי אֲדֹנֵיכֶם וְהִרְכַּבְתֶּם אֶת שְׁלֹמֹה בְנִי עַל הַפִּרְדָּה אֲשֶׁר לִי, וְהוֹרַדְתֶּם אֹתוֹ אֶל גִּחוֹן.
סימן טוב למשוח את המלך ליד המעיין כדי שתימשך מלכותו, כמו מעיין שאינו נפסק לעולם. 
 

הנושא

מכיוון שעסקנו ב"סימן טוב'', מביא רבי אמי עוד מספר "סימנים טובים" לחיים:
1. האי מאן דבעי לידע אי מסיק שתיה אי לא, ניתלי שרגא בעשרה יומי דבין ראש השנה ליום הכפורים בביתא דלא נשיב זיקא, אי משיך נהוריה נידע דמסיק שתיה.
אדם המעוניין לדעת אם ''תעלה לו שנתו'', כלומר, יצליח לחיות ולצלוח את השנה הקרובה, יתלה נר בעשרת ימי תשובה בבית שאין הרוח נושבת בו, אם אור הנר יימשך יפה – ידע שהשנה תעלה לו יפה.
2. ומאן דבעי למיעבד בעיסקא ובעי למידע אי מצלח אי לא מצלח, לירבי תרנגולא אי שמין ושפר מצלח.
אדם המבקש לדעת אם העסקה שהוא מתכנן לעשות תעלה לו יפה ויצליח בה, ייקח תרנגול "על שם של אותה עסקה", אם ישמין התרנגול וישביח – תצליח דרכו. 
3. האי מאן דבעי למיפק [לאורחא] ובעי למידע אי חזר ואתי לביתא אי לא, ניקום בביתא דחברא אי חזי בבואה דבבואה לידע דהדר ואתי לביתא.
אדם המבקש לצאת לדרך ורוצה לדעת האם יחזור לביתו או לא, יעמוד בבית חברו החשוך מעט, אם יראה שם את ''צל צילו'' (פעמים אדם רואה צל שלו ועוד צל נוסף פחות ברור מהצל הראשון) הרי זה מהווה סימן שיחזור לביתו. 
שואלים הרבה מפרשים, וכי מה שונים סימנים של רבי אמי שהוזכרו כאן מאיסור "ניחוש" שאנו מכירים מספר ויקרא (י''ט, כ''ו), לאו האוסר עלינו לעשות מעשים בעקבות סימנים כאלו ואחרים. 
לשאלה זו ניתנו מספר תשובות, נתמקד באחת מהם המוזכרת במהרש''א ובעוד מספר מפרשים: איסור ניחוש הוא רק אם האדם מתנהג לפי הניחוש גם לחיוב וגם לשלילה. כלומר, אם יקרה כך יקרה לי דבר טוב, ואם אחרת – יקרה דבר רע חס וחלילה. ניחוש כזה המציג את שני הכיוונים, שתי הקצוות, הטוב והרע – זהו ניחוש האסור על פי התורה. אך אם אדם עושה סימן רק לטוב, כמו שלושת הסימנים של רבי אמי (אם האור יישאר עשרה ימים – יחיה במשך כל השנה, אם התרנגול ישמין – העסקה תצליח, אם יהיה ''בבואה דבבואה'' הרי יחזור לביתו), הרי שהדבר מותר. 
הסיבה לכך היא, שהטוב הוא קיים בעולם מעצם טבעו, לעומתו, הרע – למרות שנגזר על אדם שיקרה חס וחלילה, הוא יכול לשנות את הגזירה על ידי תפילה ומעשים טובים. 

 

מהו המסר?

מתוך תשובה המהרש''א למדנו כי גזירת הטוב נשארת לעולם, לעומת ''גזירת הרע'' אשר יכולה להשתנות ולהיהפך לטוב, או להיות פחות רע. נשתדל ללמוד מתוך הנהגותיו של הקדוש ברוך הוא גם לדרכינו והתנהלותנו בחיים, בבחינת ''מה הוא רחום – אף אתה רחום, מה הוא חנון – אף אתה חנון''.
מידי פעם אנו ''גוזרים גזירה טובה" או לעיתים גם ''גזירה רעה'' לאחד מילדינו בעקבות מעשה זה או אחר שעשה.
אם הגזירה הייתה טובה - ננסה בכל מאודנו לקיימה, גם אם התנאים השתנו. לעומת זאת, אם הייתה ''גזירה לא טובה'' נשתדל בכל מאודנו לנסות ולשנות את המצב ואת התנאים, כך שהתנאים החדשים יגרמו לנו לשנות ולהפוך את הגזירה לטובה.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]