הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מתקיף"; "אלא מעתה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

הוריות י ע"ב

ת"ר: +ויקרא ד+ אשר נשיא יחטא - אמר ריב"ז: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו, אם נשיא שלו מביא קרבן, צריך אתה לומר מהו הדיוט! ואם על שגגתו מביא קרבן, צריך אתה לומר מהו זדונו!
מתקיף לה רבא בריה דרבה: אלא מעתה, דכתי': +ויקרא ה+ ואת אשר חטא מן הקדש ישלם, ובירבעם בן נבט דכתיב ביה: +מלכים א' יד+ אשר חטא ואשר החטיא, הכי נמי דאשרי הדור הוא! שאני הכא, דשני קרא בדבוריה.
 

1.
הגמרא מקשה משני פסוקים על פרוש המילה "אשר" כ"אשרי" שפרש ריב"ז בברייתא.

2.
בדרך כלל לשון "מתקיף" פותח קושיה מכח סברא על דברי אמורא.
בסוגייתנו, לכאורה הקושיה היא מפסוק על הברייתא.

3.
הביטוי "מתקיף... אלא מעתה" נראה שיש בו כפילות לשון, שהרי אותה משמעות יש ל"מתקיף" ול"אלא מעתה".

3.1
הביטוי "מתקיף... אלא מעתה" - 47 מופעים בש"ס.

4.
אפשר לומר: הקושיה היא באמת מסברא. הקושיה היא מהפסוקים שבהם נאמר "אשר", ואם נפרש "אשר" במשמעות "אשרי" יוצא שהפסוק, למשל אצל ירבעם, מלמדנו שאשרי הדור שירבעם חטא והחטיא, והרי דבר זה סותר את ההגיון. [הוא אינו סותר את הלשון "אשר", כפי שמסביר הרמב"ן - ויקרא ד כב – "כי שימושי 'אשר' רבים, יש מהם יורו על זמן..."].

5.
גם הביטוי "אלא מעתה" בדרך כלל הוא קושיה מכח סברא על דין במקום אחר. ונשאלת השאלה מדוע הקושיה בסוגייתנו זקוקה גם ל"מתקיף" וגם ל"אלא מעתה"? [אפשר היה להסתפק באחד מהלשונות הנ"ל]

5.1
ניתן לומר: מכיון שה"מתקיף" הוא לא על הפסוקים שבסוגיה אלא על פסוקים אחרים לכן מודגש "אלא מעתה". בדרך כלל הביטוי "אלא מעתה" פותח קושיה מהדין בסוגייתנו על דין במקום אחר.

6.
הערה כללית: כיון שמדובר בסוגייתנו בכעין "אגדתא" ולא ממש בהלכה, יתכן שהשימוש בביטויים ה"הלכתיים" איננו "מחייב", או לפחות, אינם בעלי משמעות זהה ל"סוגיות רגילות".

6.1
אמנם, לענ"ד, אין הדבר כך, אלא ניתן להראות שמשמעות ביטויי הקישור זהים בכל מרחבי הש"ס [למרות שמקובל לומר שלגבי "כללי הפסיקה" יש הבדל בין "הלכה" ל"אגדתא"].