סקר
מסכת שבת






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מפני מה אמרו"    

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

הוריות ד ע"ב


גמ'. או שלא היה מופלא של ב"ד שם.
מנלן?
אמר רב ששת, וכן תנא דבי רבי ישמעאל, מפני מה אמרו: הורו בדבר שהצדוקין מודין בו פטורין? מפני שהיה להם ללמוד ולא למדו, לא היה מופלא של ב"ד שם נמי פטורין, מפני שהיה להם ללמוד ולא למדו.

1.
הגמרא שואלת על דין המשנה "מנלן"? – מה המקור בתורה? והיא עונה שההסבר הוא לא מפסוק אלא מסברא. ["מתיבתא", הערה כו]

1.1
"מפני מה אמרו" - 48 מופעים בש"ס

2.
ונראה להוסיף: הגמרא מכנה את השאלה "מנין". ולמרות שהתשובה היא, שהמקור הוא מסברא ולא מפסוק כדי ללמדנו שהכח של סברא הוא כאילו נלמד מפסוק [או כפי שנאמר במקום אחר: "סברא-דאורייתא"]

3.
את הסברא מביא גם האמורא רב ששת וגם ברייתא מבית מדרשו של רבי ישמעאל. אם הדרשה של רבי ישמעאל היתה ידועה לחכמים, מדוע היה צריך רב ששת לומר אותה על דעת עצמו?
אולי ניתן לומר שרב ששת הוא זה ש"גילה" את הברייתא של רבי ישמעאל.

4.
מה המשמעות של הביטוי "מפני מה אמרו"?
גופי הלכות פרק יג - כללי אות מ' כלל תט

"יש הפרש בין כשאומר מפני מה אמרו דבר פלוני אסור, שאז רוצה לומר שלא נאסר בימי הראשונים אלא חכמים אחרונים נהגו בו חשש איסור,
וכשאומר מפני מה אסרו, אינו כן, הרשב"א ז"ל פ"ב דע"ז בשם הרמב"ן ז"ל בשם רבותינו הצרפתים ז"ל, על ההיא דאמרינן (דף לא ע"ב) דרב פפא הוו מפקי ליה שיכרא אבבא דחנותא ושתי, והקשו והא שכר משום חתנות כדאיתא התם, ואמאי לא אמרינן נמי הכי בפת דמשום חתנות הוא אלא אמרינן לא תשתעי בהדי איבו דאכיל נהמא דארמאי אבי מצרי, ותירצו דשכר לא נאסר בימי הראשונים.

ניתן לחדש לפי תחילת דבריו, שהדין בגמרא, שכאשר בית הדין "הורו בדבר שהצדוקין מודין בו" פטורין הוא תנאי שהתווסף בבית שני שהיו בו צדוקים!

4.1
הערה [מחייבת עיון נוסף]:
לפי זה ניתן אולי ליישב את השאלה: כיצד סנהדרין הורו בשגגה ש"אין שבת"!!!!
לגבי ביטול פרט שאין הצדוקים מודים בו יתכן שמדובר באמת בתקופה קדומה שעדיין לא נודעו כל פרטי הדין ואלה היו חדשים ובהם טעה הסנהדרין!!!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר