חשיבות הניראות / רפי זברגר

עבודה זרה לז ע''א

הקדמה

בדף הקודם עסקנו בין היתר בגזירת שמן עכו''ם. אמרנו שם שהייתה מחלוקת בין רב לשמואל במקור הגזירה. 
בין היתר תיארנו שם את דברי רבי שמלאי, על כך שרבי יהודה נשיאה ביטל את גזירת שמן. היום נתמקד בביטול זה.
 

הנושא

מסופר על רבי יהודה נשיאה, נכדו של רבי יהודה הנשיא, אשר הלך בדרכו ושָמַשו, רבי שמלאי, לצדו. רבי יהודה נשיאה, נשען על כתפו של רבי שמלאי, כנראה מתוך עייפות. תוך כדי כך, סיפר רבי יהודה נשיאה לרבי שמלאי מה אירע בבית המדרש יום קודם לכן:  לא היית אמש בבית המדרש כשהתרנו את השמן. 
רבי שמלאי נפקד מבית המדרש יום קודם לכן, לכן רבי יהודה נשיאה מעדכנו ומספר לו כי ביטלו את הגזירה של שמן עכו''ם. זהו הסיפור אשר למדנו בדף הקודם. ענה לו רבי שמלאי: בימינו תתיר אף את הפת. 
רבי שמלאי חשב שדין גזירת פת עכו''ם צריך להיות דומה לגזירת שמן עכו''ם. וכמו שביטלו את גזירת השמן, מציע רבי שמלאי לבטל גם את גזירת הפת. לדעתו, שתי הגזירות לא ''נקלטו'' בעם, ולכן יש לבטלם. 
השיב לו רבי יהודה נשיאה: אם כן, קרו לן בית דינא שריא.
רבי יהודה נשיאה לא חלק על עצם הרעיון של רבי שמלאי. כנראה גם הוא חשב שגזירת הפת ראויה להיבטל. אך טענה אחרת הייתה בפיו של רבי יהודה נשיאה: אם היינו מבטלים גם את גזירת הפת, בית הדין שלנו היה נקרא ''בית דין מתיר'', ובזאת לא היה מעוניין. הגמרא מוכיחה שאמנם יש מושג כזה ''בית דין מתיר'', כמסופר במשנה (מסכת עדיות, ח', ד'): 
העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על אייל קמצא דכן ועל משקה בית מטבחיא דכן ועל דיקרב למיתא מסאב וקרו ליה יוסף שריא.
רבי יוסי בן יועזר "התיר'' שלושה דינים: טיהר חגב בשם איל קמצא, טיהר את המשקין שהיו באזור בית המטבחיים במקדש (מקום שחיטת הקרבנות בצפון העזרה), טימא אדם שנגע במת (בהמשך תסביר הגמרא מדוע דין שלישי זה נקרא ''מתיר''). 
 

מהו המסר?

למדנו היום שיש להימנע מלהיקרא ''בית דין מתיר''. שלא יחשבו שכל מה שבית דין זה פוסק הוא להיתר.
ניתן ללמוד מכאן מסר מעניין: ניתן להתיר דברים, ואולי אף רצוי ללכת בדרכו של בית הלל המתיר והמקל. אך כל דבר צריך להיות בפרופורציה. לא להגזים לשום כיוון. אדם, או בית דין שכל הזמן הולך בקו אחד ובכיוון אחד, ''לא נראה טוב''. יש ערך גם ''לניראות''. כדאי לשים לב לכך ולא להתמקד וללכת כל הזמן רק בקוו אחד.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]