הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סדר הדורות

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה כד ע"ב

אמר רב: כמאן קרו פרסאי לספרא דביר? מהכא: +שופטים א+ ושם דביר לפנים קרית ספר.
(רב אשי אמר) +מסורת הש"ס: [אמר רב אשי, אמר רב ספרא]+: כמאן קרו פרסאי לנידה דשתנא? מהכא: +בראשית לא+ כי דרך נשים לי.

1.
הגמרא מביאה שתי מלים בפרסית ואת מקורם.

2.
את המילה הראשונה מביא האמורא רב
ואת השניה מביא "רב אשי". בדפוסים שלנו כתוב "רב אשי" וכן ב"הגהות וציונים".

3.
בילקוט יש גירסא [מובאת ב"הגהות וציונים"] אמר רב ספרא. בקטע שצוטט לעיל מתוך "פרוייקט השו"ת בר אילן" כתבו רב אשי ורב ספרא, כאילו רב אשי אמר בשם רב ספרא. וכנראה כוונתם שיש גירסא "אמר רב אשי", ויש גירסא שונה "אמר רב ספרא".

4.
רב ספרא היה אמורא בבלי בדור השלישי-רביעי בתקופת אביי ורבא.

5.
רב אשי – בדור השישי. ביום שנפטר רבא נולד רב אשי, ולכן כנראה שרב אשי לא היה תלמידו של רב ספרא, ולכן כנראה שאין גירסא "אמר רב אשי אמר רב ספרא"

6.
הביטוי "רב אשי אמר" כנראה לא מדוייק מפני שהוא לא בא לחלוק על דברי רבא אלא הוא מוסיף פירוש למלה הנוספת, ולכן שינוי הגירסא הוא ["הגהות וציונים"] "אמר רב אשי" – פתיחה לעניין עצמאי שלא חולק על הקודם.

7.
בספר "מנחת יהודה" תמה כיצד גורסים "רב אשי" אחרי "רב", הרי היה מאוחר ממנו בהרבה.

7.1
שאלתו לא מובנת כלל.
אולי הוא מתכוון לשאול: אם הגירסא כבדפוסים "רב אשי אמר" הרי שלא מקובל שאמורא מאוחר מאד חולק על דעת אמורא שקדמה לו מאד ["רב" – דור ראשון, "רב אשי" – דור שישי]. והוא עונה שאולי מדובר על "רב אשי קדמון" שהיה תלמידו של רב.

8.
נראה לי לומר אולי, בהמשך לרעיון הקודם, שבמקום "רב אשי" אפשר לגרוס "רב אסי" שהיה [היו כמה בשם "רב אשי"] תלמיד חבר של רב.

9.
ב"דקדוקי סופרים" מביא גירסא של "רבא" במקום "רב". לפי זה יתכן ש"רב אשי" [דור שישי] חולק בצמוד לדעת "רבא" [דור רביעי].