הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מכאן אמרו

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

עבודה זרה יח ע"א

 

...ועל אשתו להריגה, דלא מיחה ביה. מכאן אמרו: כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה - נענש עליו.

1.
מפשט הסוגיה משמע שמהמקרה בסוגייתנו נלמד העיקרון "כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה - נענש עליו".
הביטוי "בידו למחות" - 2 מופעים בש"ס.

2.
רמב"ם הלכות דעות פרק ו:

וכן תמיד חייב אדם להוכיחו עד שיכהו ה החוטא ויאמר לו איני שומע, וכל שאפשר בידו למחות ואינו מוחה הוא נתפש בעון אלו כיון שאפשר לו למחות בהם.

3.
הפרשנים מסבירים שמקורו של הדין הנ"ל ברמב"ם הוא מהעיקרון שמובא במסכת שבועות דף לט עמוד א "...והכתיב: וכשלו איש באחיו - איש בעון אחיו, מלמד שכל ישראל ערבים זה בזה!" - מדין ערבות.

4.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תע:

מכאן אמרו, מצינו דקאמר ועיקר ילפותא לא הוי מההוא קרא דמייתי שם דכבר נפקא לן מקרא אחרינא במקום אחר והוי עיקר דרשא
ו"מכאן אמרו" דקאמר לאו דווקא אלא כלומר אף כאן אתה יכול לסמוך קצת

הוא מסביר שלפעמים הביטוי "מכאן אמרו" - 58 מופעים בש"ס - לא מחייב שכוונת הגמרא לומר שהמקור המובא באותה סוגיה הוא המקור היסודי והבלעדי לדין הנאמר [המקור יכול להיות פסוק; "מעשה"; הלכה].

4.1
אלא שלפעמים מדובר במקור נוסף ["לסמוך קצת"].

4.2
הוא מביא דוגמא:

בפרק אלו עוברין דף מ"ח א' דרשינן מן המאתים ממותר שתי מאות שנשתיירו בבור מכאן לערלה שבטלה במאתים וכתב רש"י ז"ל ובעלמא בספרי נפקא לן שפיר דערלה וכלאי הכרם בטלין במאתים והאי מכאן לאו דווקא אלא אף כאן אתה יכול לסמוך קצת ע"כ

4.3
הוא מוכיח את דבריו גם מסוגייתנו:

ובזה ניחא מאי דאיתא בפ"ק דע"ז דף ח"י א' [עבודה זרה דף יח] בההוא עובדא דאשתו דרחב"ת מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו הגם דבשבועות דף ט"ל א' נפקא לן הכי מקרא דוכשלו איש באחיו
ואין צורך למה שלמד מזה בעל צרור החיים בפ"ה מהלכות ברכות דף כ"ו כ' ע"ש וע"ע פסחים דף צ"ט א' מכאן אמרו חכמים יפה שתיקה וכו' וברש"י שם:

5.
אבל עדיין קצת קשה, אם זהו לא מקור הדין בשביל מה היה צורף להביאו? "סתם" בשביל "דוגמא נוספת"?

6.
ובסוגייתנו אף קשה יותר מפני שמקור הדין של "מי שבידו למחות ואינו מוחה – נענש עליו" נלמד מפסוק מפורש "וכשלו איש באחיו" - לעיל בסעיף 3 - ועל זה מעיר בעל ה"יד מלאכי", שהמקור בסוגייתנו "מכאן אמרו" בודאי שאיננו המקור הבסיסי של עיקר הדין הנ"ל.

6.1
וקשה: הרי כאן לא מדובר בכלל על מקור לדין, שהרי לא לומדים מהמעשה שמסופר כן בגמרא את הדין הנ"ל!

7.
אלא, נראה לי לומר ["חידוש"]: הביטוי "מכאן אמרו" פירושו: את הדין הידוע מפעילים במקרה המדובר. או אולי ביתר הדגשה - ובודאי מתאים בסוגייתנו - בגלל הדין הידוע של "ערבות" היא נענשה.
ופירוש הביטוי "מכאן אמרו..." - כוונתו היא "כאן אמרו..." וכאן התקיים בפועל הדין... [שמקורו בפסוק]

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)