מחשבה אחת קדימה / רפי זברגר

עבודה זרה ב ע"א
 

הקדמה

בסייעתא דשמיא אנו מתחילים מסכת עבודה זרה, העוסקת בכל סוגי עבודה זרה, משמשיה ואיסורים נילווים כמו יין נסך, ותקנות נוספות בענינים אלו. המשנה הראשונה עוסקת באיסורים של מסחר עם עובדי עבודת זרה, סמוך לימי החגים שלהם.
 

הנושא

וכך פוסקת המשנה הראשונה: לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם ולהשאילן ולשאול מהן... 
שלושה ימים לפני יום שבו הם חוגגים לעבודה זרה, אסור לעשות אתם כל מגע עסקי, כמו לשאול או להשכיר מהן, או גם להשאיל או להשכיר להם.
מסביר רש''י: וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו. כלומר, הבעייתיות היא, כאשר הגוי יקנה או ימכור משהו במסגרת ההכנות ל''חגם'', הוא יודה על כך לאליל שלו ביום חגו. ומכיוון שאיננו מעוניינים להיות שותפים למעשה שמחה זה, נאסר לעשות כל משא ומתן בתקופת הביניים הזאת. 
רבי יהודה חולק על תנא קמא וסובר כי נפרעין מהם מפני שמיצר הוא לו. רבי יהודה סובר כי פירעון החוב ע''י הנוכרי מותרת, וזאת כיוון שאם הגוי מחזיר פירעון, הרי פעולה זו ''קשה'' ולא נעימה לביצוע, ואין לחשוש שמא יודה לאל שלו ביום חגו. 
השיבו לו חכמים: אע"פ שמיצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן. אמנם קשה לאדם לפרוע את חובו, ואין הוא שמח בכך באותו יום, אך לאחר זמן לא רב, הוא שמח מאוד על כי ירד העול שלו להחזיר את החוב, ועתה הוא ''ציפור דרור''.
 

מהו המסר?

מתשובת חכמים לרבי יהודה במשנה, אנו לומדים כי יש פעולות לא נעימות, כאשר יש הרגשה לא נוחה ברגע ביצוע הפעולה, אך בהמשך ייתכן שההרגשות ישתנו לטובה. כמו בהחזרת חוב של הלוואה, קשה להוציא כסף מן הכיס ולתת, אך למרות זאת יש שמחה גדולה וברכת ''ברוך שפטרנו'' מהמועקה הגדולה של חוב אשר רבצה על פתחו.
בעצם ניתן לומר כי ביצוע כל עונש הוא פעולה לא נעימה ולא נוחה, אך איזו הרגשת שחרור גדולה וחזקה יש עם ''סגירת מעגל של חטא ועונשו''. לכן, תמיד יש לראות ולזכות להבין מה טומן בחובו העתיד הלוט בערפל. לזכור שבהרבה מקרים, התחושה בעת ביצוע הפעולה אינה כל כך נוחה למשתמש, אך בהחלט ייתכן, כי יש בה פוטנציאל של שיפור ושינוי לטובה.



המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]