סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


למחר

עבודה זרה דף ב ע"א

 
"רבי יהודה אומר: נפרעין מהן, מפני שמיצר הוא לו. אמרו לו: אף על פי שמיצר הוא עכשיו, שמח הוא לאחר זמן".

פירש רש"י: "שמח הוא לאחר זמן - למחר".
וצריך ביאור, מה הוסיף רש"י במילה זו להבנה. בחידושי הריטב"א ובמהר"ם מלובלין פירשו ששמח מיד לאחר פירעונו, ואפילו בו ביום. אך קשה, שהיה צריך לומר: "לאחר פירעון", ואילו לשון "למחר" משמע: מחר ולא היום. וכך כתב להדיא בתוספות דף ו ע"ב ד"ה אמר אביי, שביום אידו אינו שמח.
עוד קשה, שאמרו במסכת ברכות דף ס ע"א: "מברך על הרעה מעין על הטובה. היכי דמי? - כגון דשקל בדקא בארעיה, אף על גב דטבא היא לדידיה, דמסקא ארעא שירטון ושבחא - השתא מיהא רעה היא. ועל הטובה מעין על הרעה. היכי דמי? - כגון דאשכח מציאה, אף על גב דרעה היא לדידיה, דאי שמע בה מלכא שקיל לה מיניה - השתא מיהא טובה היא". הרי ששמחה וצער נבחנות בשעתן – גם אם יִתְהַפְּכוּ לאחר זמן, ומדוע חשו חכמים בסוגייתנו לשמחת הנכרי לאחר זמן?

אלא שאת קושיה זו בא רש"י לתרץ, שאף על פי שבפירעון מיצר הוא עכשיו "כְּיוֹם מָר" (עמוס ח, י), ישמח הוא בקרוב כבר למחר. ואינו דומה להתהפכות הרעה והטובה לאחר זמן רחוק ובלתי ידוע האמור לענין ברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר