סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

 אחרי המעשים [הטובים] נמשכים הלבבות / רפי זברגר

שבועות מט ע''א

 

הקדמה

הנה הגענו לפרק האחרון שאורכו פחות מדף אחד, העוסק בדיני שבועת שומרים. המשנה פותחת בפירוט השומרים ודיניהם:
ארבעה שומרין הן שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר
.  שומר חנם נשבע על הכלוהשואל משלם את הכל נושא שכר והשוכר נשבעין על השבורה ועל השבויה ועל המתה ומשלמין את האבדה ואת הגניבה
שומר חינם חייב בתשלום רק בפשיעה ופטור מתשלום בגניבה ואבדה ובאונס. שואל חייב בתשלום גם בגניבה ואבדה וגם באונס (פטור מתשלום רק כאשר הבהמה (או החפץ) ''מתה מחמת מלאכה'', כלומר, היה ''שימוש סביר ומקובל''). ''מצב הבינים'' הם שוכר ושומר שכר, כשהם מתחייבים בתשלום גם בגנבה ואבדה וכמובן גם בפשיעה, אך פטורים באונס.
הדינים הללו הם רק לעניין חיוב או פטור בתשלום. אך בכל מקרה בו יש פטור מתשלום, חלה חובת שבועה כדי להיפטר – שבועה זו נקראת שבועת השומרים.
אם השבועה אינה גורמת לפטור, אלא משאירה את הדין כמו שהיה מקבל אילו היה דובר אמת – במקרים אלו, אין דיני שבועה חלים עליו. דוגמא: אם שומר חנם טוען שהשור מת, אך הוא באמת נשבר, או נשבה או נגנב או נאבד, כיוון שבכל המקרים הללו המוגדרים כ''אונס'' הוא פטור, אנו לא מחייבים אותו על שבועת השומרים למרות שבועת השקר, וזאת כיוון שהטענה ''לא עזרה'' ולא שינתה את הפסק.

 

הנושא

לאחר שלמדנו את העקרונות, המשנה מפרטת בפירוט רב את כל המקרים בהם יש אין שינוי בדין (או שיש שינוי לרעה) לאחר השבועה ביחס למצב שלפניה, ובמקרים אלו פטורים, ואת המקרים בהם יש שינוי לטובה, או אז חייבים על שבועת השומרים. נתמקד בהלכה אחת המובאת לקראת סוף עמוד א':
ראה עדים שממשמשין ובאין, אמר "גנבתי אבל לא טבחתי ולא מכרתי" - אינו משלם אלא קרן.
אם השומר רואה עדים המתקרבים, והוא כבר מבין כי העדים יחייבו אותו בכפל, או בארבעה וחמשה (אם טבח ומכר את השור או השה), והוא ''מקדים רפואה למכה'' ומיד מודה כי גנב אבל לא טבח ומכר – פוסקת המשנה כי הודאה זו ''תופסת'' ואין הוא חייב אלא את הקרן. 
 

מהו המסר?

למדנו היום כי גם כאשר אדם פועל מתוך לחץ ומצוקה, מתוך ''חישובים של כדאיות'', גם אז – מחשיבים את המעשה כ''מעשה אמיתי'' ובמקרה שלנו, הוא נפטר מהקנס של כפל, או של ארבעה וחמישה.
ניתן ללמוד מכאן מסר חשוב מאוד לחיים, המובע במשפט ידוע מתוך "ספר החינוך'': אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אנחנו מאמינים גדולים בעשייה חיובית. ללא קשר וללא תלות במחשבות העומדות מאחורי פעולות אלו. ברור לכול כי עדיף שתהיינה מחשבות טובות וטהורות, אך גם אם לא – אנו דוחפים לעשייה חיובית ומאמינים באמונה שלימה, כי המחשבה הטובה בוא תבוא.
מסר זה חשוב מאוד בחינוך ילדים (ובחינוך שלנו), ומכוחו אנו פועלים הרבה מאוד בעשייה החינוכית. נשאף לחברה טובה לילדינו, כדי שהמעשים הטובים של החברה ישפיעו גם על ילדינו. נדחוף ונתגמל את ילדינו ללכת לפעילויות חיוביות רבות ככל הניתן, על מנת שהן תשפענה על ליבם של הילדים, ותהפוך אותם לילדים טובים יותר, וכן הלאה על זה הדרך.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר