סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הלכתא"; "לא ידענא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות מז ע"א

 

היו שניהן חשודין.
א"ל רבא לרב נחמן: היכי תנן? א"ל: לא ידענא.
הלכתא מאי? א"ל: לא ידענא.
איתמר: אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן, ר' יוסי אומר: יחלוקו.
וכן תני רב זביד בר אושעיא, ר' יוסי אומר: יחלוקו.
איכא דאמרי,
תני רב זביד: א"ר אושעיא, ר' יוסי אומר: יחלוקו.
אמר רב יוסף בר מניומי, עבד רב נחמן עובדא: יחלוקו.

מבנה הסוגיה:

1.
במשנתנו מובאת מחלוקת:

היו שניהם חשודים חזרה שבועה למקומה, דברי רבי יוסי. רבי מאיר אומר יחלוקו."

כלומר, מכיון שהתובע והנתבע, שניהם חשודים [וממילא אין טעם להשביעם] הרי שלפי רבי יוסי הנתבע שחייב שבועה מדין מודה במקצת הוא זה שחייב להישבע ומכיון שלא יוכל להישבע - שישלם.
ואילו רבי מאיר אומר "יחלוקו" בסכום שבויכוח.

2.
ההכרעה צריכה להיות לפי הכלל "רבי מאיר ורבי יוסי – הלכה כרבי יוסי".

3.

א"ל רבא לרב נחמן: היכי תנן?

רבא שואל את רב נחמן: האם זהות החכמים במשנה מדוייקת - "היכי תנן" - או שמא יש להפוך את הדינים ורבי יוסי הוא זה שאומר "יחלוקו" ורבי מאיר אומר: "חזרה שבועה למקומה".

3.1
מדוע רבא מתלבט, הרי במשנה כתוב במפורש מהי דעתו של כל חכם?

3.2
כנראה שרבא ידע במסורת בעל פה שיש אפשרות שהמשנה "לא מדוייקת".

3.2.1
או אולי לרבא יש הוכחות מסוגיות אחרות בש"ס, שמהוות סתירה למשנתנו על פי הכתוב בה.

4.

א"ל: לא ידענא.

רב נחמן השיב שאינו יודע.

5.

הלכתא מאי?
א"ל: לא ידענא.

שואל רבא את רב נחמן: מהי ההלכה? ורב נחמן אומר שאינו יודע.

6.
תשובת רב נחמן מאד קשה. מה פירוש "אינו יודע". רב נחמן פוסק גדול בגמרא אינו יודע כיצד לפסוק? הרי גם אם יש לו ספק מה אמר כל חכם במשנה, הרי יש כללי פסיקה במקומות שיש ספקות, למשל, המוציא מחברו עליו הראיה וכד'.

7.
אולי אפשר לומר ששאלת רבא לא היתה כיצד לפסוק למעשה, אלא "הלכתא מאי" ["חידוש"] - מהי המסורת ההלכתית, כיצד הכריעו בתקופת התנאים ועד רב נחמן [למשל כיצד הכריעו רב, שמואל, רבי יוחנן] ?

8.
על זה ענה לו רב נחמן שאינו יודע, כלומר הוא לא ידע אם קרו מקרים כאלה בתקופת רבותיו ואם הם פסקו ההלכה.

9.
בשלב הבא הגמרא פותחת ב"איתמר"

איתמר: אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן, ר' יוסי אומר: יחלוקו.

הביטוי "איתמר", כעיקרון, הוא פתיחה למחלוקת אמוראים.

10.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל ה

איתמר, דכל היכא דמצינו לשון זה בכל הש"ס הוא על מחלוקת אמוראים
ומצאתי מחודש ביומא פרק הוציאו לו [דף] נ"ז ב' דקאמר איתמר על מחלוקת רבי יאשיה ורבי יונתן שהיו תנאים כדמוכח בפרק הזהב [דף] נ"ד א' ע"ש והטעם מצאתי שם עמוד ראשון בתוספות ישנים לפי שהיו תנאים אחרונים כמו רבי חייא ור' שמעון ברבי.

11.
בסוגייתנו לא מובאת מחלוקת אמוראים אחרי הפתיחה של "איתמר". אלא אפשר לומר: הגמרא מביאה 2 מסורות לגבי הכרעת הדין. יתכן לומר שמסורות אלה נחשבות כ"מחלוקת", ולכן הסוגיה פתחה בביטוי "איתמר".

12.

איתמר: אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן, ר' יוסי אומר: יחלוקו.

לפי המסורת הראשונה - רב יוסף בר מניומי בשם רב נחמן קבעו שרבי יוסי אומר יחלוקו [ולא כגירסת משנתנו].

13.

וכן תני רב זביד בר אושעיא, ר' יוסי אומר: יחלוקו.

אותה מסורת [ויש שרוצים לומר שרב יוסף אמר זאת] אומרת שרב זביד בר אושעיא גרס שרבי יוסי אומר יחלוקו.

14.
רב זביד זה כנראה היה מבית מדרשו של רבי אושעיא [בסדר הדורות גורס כנראה במקום "רב זביד בר אושעיא" [כאילו שהיה בנו] הוא גורס "רב זביד בדבי ר' אושעיא" [דהיינו מבית מדרשו], וכמובן לא מדובר ברב זביד "הרגיל" שהיה תלמידו של רבא.
על כל פנים אותה מסורת בסוגייתנו אומרת שרב זביד "תני..." כלומר כך הוא גורס במשנתנו. ולכן רב נחמן גם אמר כך. השאלה היא מדוע דברי רב נחמן נאמרו לפני אותו רב זביד שחי לפניו.
יתכן לומר שרב נחמן אמר זאת על סמך מידע שקיבל מרבותיו ולא דרך רב זביד.

15.

איכא דאמרי,

ב"איכא דאמרי" – מסורת שניה של הדברים.

16.

תני רב זביד: א"ר אושעיא, ר' יוסי אומר: יחלוקו.

בדברי רב זביד לא נאמר שהוא אמר בשם רבי אושעיא אלא "תני רב זביד" – כנראה הכוונה היא שהוא קיבל ברייתא שאומרת שרבי אושעיא אמר שרבי יוסי אמר "יחלוקו"

17.

אמר רב יוסף בר מניומי, עבד רב נחמן עובדא: יחלוקו.

קודם מביאים את דברי רב זביד ואחר כך את רב נחמן.
ולאחר מכן מובאת פסיקתו הסופית ["עבד רב נחמן עובדא"] של רב נחמן שבמקרה המדובר הדין הוא יחלוקו.
וכנראה הכוונה היא שגם לפי מסורת זו רב נחמן קיבל את ההכרעה שרבי יוסי במשנה הוא זה שאמר "יחלוקו" ולכן רב נחמן פסק כך הלכה למעשה, מכיון שהלכה כרבי יוסי כנגד רבי מאיר.

18.
בכל זאת אין הבדל משמעותי בין שתי הגירסאות שהגמרא מביאה. ברור שבגירסא השניה הדבר הבולט הוא הכרעתו המעשית של רב נחמן.

19.
וקשה, הרי בשלב הקודם רב נחמן לא ידע מה ההלכה?

20.
עונים תוס' שבשלב מאוחר יותר כבר התבררו לו הדברים. [יתכן שהדברים התבררו בגלל המסורת שקיבל מרבי אושעיא].

21.
בכל זאת קצת קשה: מדוע הגמרא צריכה לספר לנו מה חשב רב נחמן בכל שלב של חייו.

21.1
נראה לי לומר כך: רב נחמן הסתפק – לפי מיטב המסורת שבידו – מהי הגירסא הנכונה של המשנה גם למסקנת הסוגיה, אבל אחרי ששמע את גירסתו של רבי אושעיא הוא החליט להכריע כך למעשה [אולי בגלל מקורות אחרים].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר