סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ותסברא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות מד ע"א

 

לימא, דרבי יצחק תנאי היא!
ותיסברא? אימור דאמר רבי יצחק - שמשכנו שלא בשעת הלואה, משכנו בשעת הלואה מי אמר?
אלא, משכנו שלא בשעת הלואתו - כולי עלמא לא פליגי דאית להו דרבי יצחק, והכא במשכנו בשעת הלואתו, ובשומר אבדה קמיפלגי,
דאיתמר: שומר אבדה - רבה אמר: כשומר חנם,
ורב יוסף אמר: כשומר שכר דמי.

1.
הביטוי "לימא, דרב... תנאי היא" - 8 מופעים בש"ס [2 - בסוגייתנו + 1 בסוגיה המקבילה בבא מציעא דף פב]
מדובר כשמנסים לקבוע שמחלוקת תנאים מסויימת נסובה סביב דין/סברא שאמר אמורא.

2.
בשלב הבא הגמרא מסכמת שדינו של האמורא תלוי במחלוקת התנאים.

2.1
למעשה יש כאן כפילות:
הפתיחה: "בדלא שוי - כ"ע לית להו דשמואל, והכא ... ובדרבי יצחק קא מיפלגי... "
הסיום "לימא, דרבי יצחק תנאי היא"

3.

ותיסברא? אימור דאמר רבי יצחק - שמשכנו שלא בשעת הלואה, משכנו בשעת הלואה מי אמר?

בשלב הבא הגמרא טוענת שאין הכרח שדינו של האמורא - רבי יצחק - תלוי במחלוקת התנאים.

4.
דחיית הקביעה של "לימא... כתנאי" בש"ס מובאת בלשונות שונים, אבל לא בביטוי "ותסברא"!

4.1
צל"ח מסכת שבועות דף מד עמוד א:

והנה ה"ותסברא" שבסוגיא זו הוא פלאי לא כמו ה"ותסברא" דבכל הש"ס,
אמנם לפי סברתינו הנ"ל כבר ניחא לן הגירסא דבבא מציעא דף פ"ב ע"א], דהנה אם נימא דפלוגתא דילהו בדרבי יצחק ולא משום דהוה שומר שכר, א"כ כבר נחה קושיא הנ"ל, דודאי אי אפשר למימר שישלם יתרון דמיו, שהרי לפי טעמו דר' יצחק הוא משום שקנה ואז פטור מהיתרון כמבואר בפוסקים, וכ"כ המרדכי הביאו הש"ך [סי' ע"ב] ס"ק י"ז, אלא שהש"ך עצמו חולק ע"ש, ואפילו לדעת הש"ך מצינו למימר דאיירי באבד באונס, ולעולם דבדלא שוי מודה ר' עקיבא. אמנם אי בשעת הלואה לא אמר ר' יצחק א"כ טעמיה דר' עקיבא משום דרב יוסף דהוה שומר שכר, א"כ גם על היתרון הוה שומר שכר, ומדלא איירי ביתרון ודאי דאיירי בדלא שוי, ונקט רבותא להך גיסא שאבד כל מעותיו אף בדלא שוי, וא"כ הצעת הגמרא במסכת בבא מציעא כך היא לימא בדלא שוה משכון שיעור זוזי, והיינו מדלא חייבו ר' עקיבא במותר וכנ"ל.

הוא מציין שהביטוי "ותסברא" בסוגייתנו שונה במשמעותו מהמשמעות הרגילה של המושג.
אולי כוונתו היא לכך שתמיד "ותסברא" משמעותו, שהדין שנאמר לפני כן לא נכון.
ואילו כאן הגמרא מתכוונת לומר "רק", שהדין של רבי יצחק ש"בעל חוב קונה משכון" אינו תלוי במחלוקת תנאים. אבל דינו של רבי יצחק, כעיקרון כן נכון ותקף [אולי הוא מוגבל רק כשהמשכון ניתן שלא בשעת הלוואה].

4.2
ונראה לי שיש להוסיף לדבריו את הערתנו לעיל בסעיף 4.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר