הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

דיקא מתניתין

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות לט ע"ב

אמר רבא: דיקא מתניתין כותיה דרב, וקראי כותיה דשמואל.
דיקא מתני' כותיה דרב, דקתני: הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה, ואילו כפירת טענה פרוטה לא קתני,
ותנן נמי: ההודאה בפרוטה, ואילו כפירה בפרוטה לא קתני;
וקראי כותיה דשמואל, דכתיב: +שמות כ"ב+ כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור, מה כלים שנים אף כסף שנים...

1.
הביטוי "דיקא מתניתין" - 5 מופעים בש"ס:

דיקא מתניתין כשמואל או כרבי יוחנן – פעם אחת
"דיקא מתניתין כוותיה דרב" – פעם אחת
"דיקא מתניתין דלא כחזקיה ודלא כרבי יוחנן" – פעם אחת
"לא דיקא מתניתין אלא או כשמואל או כרבי יוחנן" – פעם אחת
"דיקא מתניתין כותיה דשמואל" – פעם אחת

2.
אולי אפשר לומר שמדובר באמוראים בדור הראשון שקיבלו ממקור ראשון את ההלכות מרבי יהודה הנשיא עורך המשנה, ולכן הגמרא מציינת שמהמשנה ניתן לדייק כמותם, כדי ללמדנו שאותו אמורא כך למד את המשנה מבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא.

3.
אמנם הביטוי "מתניתין... דיקא" - 49 מופעים בש"ס, כאשר "מתניתין נמי דיקא" - 30 מופעים בש"ס.

4.
הגמרא אומרת שמהמשנה משמע כרב ומהפסוקים בתורה משמע כשמואל.

4.1
"קראי כותיה" - מופע יחידאי בש"ס [פעמיים בסוגייתנו]

4.2
יש דוגמא נוספת במשמעות קרובה מאד מסכת חולין דף צב עמוד א:

"אמר ליה רבי אבא לרבי ירמיה בר אבא: כי דריש להו רב להני קראי באגדתא - כוותך דריש להו".

5.
וקשה לי מאד: מדוע הגמרא לא שאלה שמשמעות המשנה סותרת למשמעות הפסוקים?
אמנם הגמרא בסוף הסוגיה מסבירה באופן שאין סתירה [גם לפי שמואל וגם לפי רב].

5.1
ואולי זוהי באמת שאלת הגמרא, על ידי שהיא מציגה את הדיוק מהמשנה לעומת הדיוק מהפסוק היא מתכוונת לשאול על הסתירה לכאורה בין המשנה לפסוק.