סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

אווירה פתוחה / רפי זברגר

שבועות לד ע''א-ע"ב
 

הקדמה

הזכרנו בדפים הקודמים את הצורך לחייב בשבועת העדים, כך שלא תהיה עדות ראיה בלא ידיעה, וגם שלא תהיה עדות ידיעה בלא ראיה.
 

הנושא

רב המנונא ישב לפני רב יהודה, אשר היה רבו, ואז רב יהודה שאל שאלה (לא ברור את מי שאל, נתייחס לכך בהמשך):
מנה מניתיך בפני פלוני ופלוני, ועדים רואין אותו מבחוץ, מאי?
אם אדם אומר לחברו כי הוא הלווה כסף בפני פלוני ופלוני, והיו באותו מעמד עדים שראו זאת מבחוץ, ללא ידיעתו של הלווה. שואל רב יהודה, האם הנתבע חייב לשלם את סכום התביעה? עדות זו מוגדרת כ-''ראיה בלא ידיעה''.
רב המנונא אשר כאמור ישב לפני רבו שאל אותו שאלות הבהרה לגבי המקרה: 
והלה מה טוען? אי אמר: לא היו דברים מעולם - הוחזק כפרן, אי אמר: אין שקלי ודידי שקלי, כי אתו עדים מאי הוי? חקר רב המנונא ואמר:
אם הנתבע מכחיש ומשיב לתובע להד''ם (לא היו דברים מעולם), הרי שהנתבע מוגדר כ''כפרן'', שהרי העדים ראו שהייתה ''העברה כספית'' לנתבע, והוא מכחיש ואומר לא היו דברים מעולם.
אמנם, מוסיף רש''י, העדים אינם יודעים האם הייתה זו הלוואה או מתנה, אך מכיוון שהנתבע מכחיש את המעשה מכל וכול, הרי שבכל מקרה הוא ''כפרן'' ואינו נאמן להישבע.
לפי רוב הראשונים, מאותה סיבה הוא גם חייב לשלם חוב זה.
ואם טען: אמנם קבלתי כסף, אבל את כספי שלי קבלתי, מה עוזרים העדים, הרי אינם יודעים האם הייתה זו הלוואה או שמא מתנה, כפי שהוסבר לעיל. בכל מקרה אומר רב המנונא, אנו יודעים את מהי ההלכה למעשה. 
אמר רב יהודה לרב המנונא תלמידו: המנונא, את עול תא. אתה ראוי להיכנס לבית המדרש, שהרי אתה מחכים את רבך. 
 

מהו המסר?

כדי להבין יותר טוב את סיפור המעשה נבחין בין שתי אפשרויות להסביר מה בדיוק קרה שם:
1. אם רב יהודה שאל את שאלתו לחבר אחר, יש לציין לשבח את רב המנונא שלא ''בוש להתערב'' וניסה לענות על שאלת רבו, ללא מורא ופחד.
2. אם רב יהודה שאל את תלמידו רב המנונא, יש לציין גם את רב יהודה, שלא התבייש לשאול את תלמידו, ובכך להראות לו כי אינו יודע מה לפסוק במקרה מסוים, ואינו בוש בכך.
בכל מקרה יש לציין לטובה את רב יהודה, כי קיבל באופן מלא את תשובת רב המנונא תלמידו, העריך מאוד את הסברה בתשובה, ואף חיזק ועודד את תלמידו בדמות ''פרס'' בכך שהכניסו לבית המדרש (לא ברור מה היה לפני כן, האם רב המנונא לא הורשה להיכנס לבית המדרש, או שמא הכוונה להיכנס לבית המדרש במקום של כבוד?).
אנו לומדים מכך מספר מסרים (מסכת אבות, ב', ה'):
1. אין הביישן למד – אין להתבייש לשאול ולנסות להבין כל דבר שאינו ברור, גם אם ''המעמד'' חשוב ומרגש.
2. אין הקפדן מלמד – רב אשר מקפיד על תלמידיו, ובכך ''חוסם'' אותם מלהביע דעות, שאלות, ספקות וכדו' הרי גורם לכך כי המסרים לא יובנו, החומר לא ייקלט ובקיצור מועל בתפקידו כמורה וכמחנך.
גם בבית ובמשפחה, יש ליצור ''אווירה פתוחה'', אשר מאפשרת בכל עת לשאול כל שאלה, ואין ''הקפדה'' על מאן דהוא, בגלל ששאל או לא הבין מה שנאמר או נעשה בבית.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר