הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תסתיים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות לז ע"א

איתמר: משביע עדי קרקע –
פליגי רבי יוחנן ור"א,
חד אמר: חייב,
וחד אמר: פטור.
תסתיים דרבי יוחנן דאמר פטור,
מדאמר רבי יוחנן: הכופר בממון שיש עליו עדים - חייב, שטר - פטור, וכדרב הונא בריה דרב יהושע, תסתיים.

1.
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שכט

"תסתיים" כל מקום שנאמר כך, כך הלכה, וסיום הדבר הוא, אבל יש לפעמים שאומרים "תסתיים" ולא נשאר כן במסקנא. ויש שכתבו שדוקא כשאומרים תסתיים וכופלים בסיומו תסתיים זוהי פשיטות ומסקנא, אבל לא כשאומרים פעם אחת.

2.
בסוגייתנו הגמרא מבררת ומגיעה למסקנה שרבי יוחנן הוא זה שאמר "משביע עדי קרקע – פטור". הגמרא מנסחת את הדיון בביטוי הכפול "תסתיים", בתחילת הקטע ובסיומו. על זה אומרים הראשונים שכך הלכה. אם כי יש לציין שאחרי הברור מה אמר רבי יוחנן הרי הכלל ההלכתי הוא שבמחלוקת בין רבי יוחנן ורבי אלעזר - הלכה כרבי יוחנן.

3.
של"ה - כללי התלמוד (כ) כלל הלכה:

תסג. ענין פסק הלכה דאמוראים. כתב בעל הליכות עולם (שער ה' פ"ב אות א' - ב'),
רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן (ביצה ד א),
ושמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן (עירובין מז ב)*.
רבי יוחנן וחזקיה הלכה כחזקיה (רי"ף עבודה זרה פ"ב, ורא"ש שם סימן לד), משום דרבו [דרבי יוחנן] הוה (עירובין כד א). רבי יוחנן ורבי ינאי הלכה כרבי ינאי (רי"ף ורא"ש חולין נח ב), משום דרבו הוה גם כן (בבא בתרא קנד ב).
רבי יוחנן ורבי אלעזר הלכה כרבי יוחנן (רי"ף סוף פ"א דכתובות), ...

כל רבי אלעזר "סתם" במשנה הוא רבי אלעזר בן שמוע, וכל ר' אלעזר "סתם" בגמרא הוא ר' אלעזר בן פדת, תלמידו של ר' יוחנן [רש"י יבמות דף עב עמוד ב ד"ה ראיתי..."] ר' אלעזר כשהיה בבבל שימש את רב ושמואל [חולין קיא עמוד ב].

4.
יוצא שגם בגלל שרבי יוחנן היה רבו של רבי אלעזר ההלכה צריכה להיות כמותו.