סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

קמ"ל

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות לג ע"א

 

היו שתי כיתי עדים, כפרה הראשונה ואח"כ כפרה השניה. בשלמא שניה תתחייב, דכפרה לה ראשונה, אלא ראשונה אמאי?
הא קיימא שניה!
אמר רבינא: הכא במאי עסקינן - כגון שהיתה שניה בשעת כפירת ראשונה קרובין בנשותיהן ונשותיהן גוססות,
מהו דתימא: רוב גוססים למיתה,
קמ"ל (השתא מיהא לא שכיב).

1.
רבינא אומר שבמשנתנו מדובר שהכת השניה היתה פסולה להעיד בזמן עדות הכת הראשונה.

2.
ולכאורה יוצא שאין חידוש במשנה שהכת הראשונה חייבת כי היא זו בלבד שיכולה לחייב ממון כי הכת השניה פסולה בגלל היות עידי הכת קרובים בקשר משפחתי [של נישואין] ביניהם ופסולים להעיד.

2.1
וממילא קשה מאד, אם כך מה החידוש במשנה?

3.
על זה עונה הגמרא: "מהו דתימא..." ומסקנת הגמרא "קא משמע לן...".
כלומר, אפשר היה לומר שמכיון שמדובר שנשותיהן של העדים הקרובים היו גוססות הרי שעובדה זו גורמת שלא נחשבים כקרובים.

3.1
והמסקנה היא - "קא משמע לן..." - שאם עדיין לא מתו, העדים עדיין נחשבים קרובים.

4.
תוספות מסכת שבועות דף לג עמוד א:

קא משמע לן - אין לפרש קמ"ל דאין רוב גוססין למיתה דבהדיא מוכח בפ' כל הגט (גיטין דף כח.) דרובן למיתה אלא פירוש אף על גב דרוב גוססין למיתה השתא מיהא לא שכיב.

אומר תוס' שכיון שמסקנת הש"ס בסוגיות אחרות שרוב גוססין למיתה, יוצא אפוא, שחידוש משנתנו הוא שלמרות שהן ימותו בכל זאת כל זמן שהן רק גוססות העדים מוגדרים כקרובים בקשרי נישואין, וזוהי המסקנה של ה"קא משמע לן".

5.
נמצאנו למדים שלא תמיד קל לזהות מהי המסקנה הברורה שצריך להסיק מהגמרא כאשר היא מסיימת "קא משמע לן".

6.
אם גורסים בסוגייתנו אחרי ה"קמ"ל" - "השתא מיהא לא שכיב", הרי שזה ממש כדברי תוס'.
וכנראה שמשפט זה לא היה בגירסת תוס', ולכן תוס' עצמו הסביר כך.
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר