לימוד זכות / רפי זברגר

שבועות ל ע''א 
 

הקדמה

היום אנו מתחילים פרק רביעי, ''שבועת העדות''. שבועה זו עוסקת בעדים הנשבעים כי אינם מכירים את המקרה, ואין הם יכולים להעיד, אך בפועל הם אכן מכירים ויודעים. עונשם: קרבן עולה ויורד, כמו שבועת ביטוי וטומאת מקדש וקודשיו. המשנה קובעת בין היתר כי שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים. 
 

הנושא

הגמרא מביאה מספר ברייתות העוסקות במקור הדין הקובע כי אין שבועת העדות חלה על נשים. כל הברייתות מצטטות את הפסוק בספר דברים (י''ט, י''ז): וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם. מן המילה הָאֲנָשִׁים אנו לומדים כי רק אנשים מעידים ולא נשים מעידות. 
הגמרא מביאה ברייתא אחרת הנלמד מאותו פסוק: "תנו רבנן: וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים - מצוה לבעלי דינין שיעמדו אמר ר' יהודה: שמעתי שאם רצו להושיב את שניהם - מושיבין. איזהו אסור? שלא יהא אחד עומד ואחד יושב, אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך.
הברייתא לומדת מן המילה שְׁנֵי אשר מיוחסת לשני העדים, כי יש להשוות ביניהם ולתת לשניהם אותו יחס. אם אחד עומד גם השני צריך לעמוד. אין לתת לאחד מהעדים ''לדבר חופשי'', ולעצור את העד השני כל הזמן בעת דיבורו. 
הגמרא מצטטת ברייתא נוספת, אשר לומדת דין זה של השוואת תנאי העדים זה לזה מפסוק בספר ויקרא (י''ט, ט''ו):
לא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט: לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל. בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶך 
המילה בְּצֶדֶק מלמדת כי צריך להיות הכול צודק וישר. אי השוואה בין העדים ''לא נראה טוב''. 
לאחר שלמדנו דין זה מן המשפט בְּצֶדֶק תשפוט עמיתך, מביאה הגמרא ברייתות שונות הלומדות מן המשפט הנ''ל דינים הקשורים ''לסדר הדין'', ולבסוף לומדת הברייתא דין חשוב ומרכזי: בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶך – הוי דן את חברך לקו זכות. לימוד זה מן הפסוק מייחס למילה בְּצֶדֶק משמעות של ''להצדיק'' ולהפך בזכויותיו של חברנו עד כמה שניתן. 
 

מהו המסר?

1. כשם שלא מפלים בין שני העדים, כך אנו לומדים שאין להפלות בין ילדינו. כולם צריכים לחוש כי נותנים להם באותה מידה, ואין העדפה של אחד על משנהו.
2. ללמד זכות כמה שניתן (למי שאינו רשע), הדבר נכון בחברה ובעבודה, אך נכון שבעתיים בתוככי המשפחה.
3. להשתדל תמיד להסביר ולפרש מעשים לכיוון החיובי עד כמה שניתן, לחשוב טוב על הזולת וממילא חיינו ייהפכו לטובים ויפים יותר.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]