סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

חשבתי ש... / רפי זברגר

שבועות יט ע''א 
 

הקדמה

היום אנו מסיימים את הפרק השני ומתחילים מיד בפרק השלישי. כזכור, שני הפרקים הראשונים עסקו ברובם המוחלט ב"טומאת מקדש וקדשיו", למרות שאינו מעניין מסכת שבועות. הקשר למסכת בא לידי ביטוי במשנה הראשונה במסכת, בה למדנו כי גם דין "שבועות ביטוי" וגם "טומאת מקדש וקדשיו" הם ''שנים שהם ארבע'' ובשניהם מתחייבים בקרבן עולה ויורד. 
היום נעסוק במשנה הראשונה של הפרק השלישי בה אנו מסבירים ומרחיבים את שאמרנו במשנה הראשונה במסכת: שבועות שנים שהן ארבע. 
 

הנושא

שבועות שתים שהן ארבע: שבועה שאוכל ושלא אוכל, שאכלתי ושלא אכלתי.
שתי השבועות מתוך הביטוי ''שתים שהן ארבע'' נכתבו במפורש בתורה, והן:
1. שבועה שאוכל – אדם נשבע שיאכל דבר מה (שהוא אינו מחויב לאכול אותו, משום סיבה אחרת), ועבר על שבועתו ואכל. 
2. ושבועה שלא אוכל – אדם אשר נשבע שלא לאכול דבר מאכל מסוים (דבר שאין עליו איסור לאכול משום סיבה אחרת), ולמרות שבועתו, אכל את אותו מאכל
שתי השבועות הנוספות המיוחסות למילים ''שהן ארבע'', אשר נלמדות ממדרש חכמים, ולא כתובות במפורש בתורה: 
1. שבועה שאכלתי – אדם נשבע שכבר אכל בעבר דבר מאכל (שאינו מחויב לאוכלו, משום סיבה אחרת), והוא בפועל לא אכל מאכל זה. במקרה זה, הוא עובר על שבועתו, מייד ברגע שנשבע, שהרי באותו רגע אנו כבר יודעים שזוהי שבועת שקר. 
2. שבועה שלא אכלתי – אדם שנשבע שלא אכל דבר מאכל בעבר (מאכל שאינו אסור עליו משום סיבה אחרת), ובאמת הוא אכלו בעבר. גם כאן, הוא עובר על שבועתו ברגע השבועה, שכן, יודעים מיד כי זו שבועת שקר. 
פסוק המקור לדין שבועת ביטוי, הינו בספר ויקרא (ה', ד'): אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב , לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ , וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה.
מהמילים לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לומדים חכמים את שתי השבועות הראשונות, אשר כאמור מפורשות בתורה. שבועה שאוכל הינה לְהֵיטִיב, ושבועה שלא אוכל הינה לְהָרַע. 
במשנה הבאה (כ''ה, א') לומדים חכמים מתוך דרשה את שתי השבועות הנוספות. 
רש''י הראשון במשנה כותב: שאוכל ושלא אוכל: הן שתים המפורשות, דכתיב: לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב דמשמע להבא, ולא אוכל – להרע, אוכל - להיטיב:
כאשר קראתי רש''י זה חשבתי כי פירוש המילים לא אוכל הוא "לעשות דבר פסיבי", ופירוש המילה אוכל משמעותה ''לעשות משהו פעיל (אקטיבי)". 
הלכתי לחפש בפרשנים את המקור להבנה זו, חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי. לקח לי זמן להבין כי טעיתי. 
רש''י מביא זו רק לדוגמא לדבר טוב – לאכול ולהשביע את האדם, או לדבר רע – להימנע מאוכל המשביע את האדם. 
באמת כוונת התורה במילים אלו לומר לנו כי בין אם השבועה הינה לדבר חיובי כמו ''אוכל'', או לדבר לא טוב, כמו ''להימנע מאוכל'', בשני המקרים אם עובר על שבועתו ולא מקיים את מה שנשבע, עובר על איסור "שבועת ביטוי" וחייב קרבן ''עולה ויורד''.
הבנה זו כנראה נבעה מן המילה דמשמע (במשמעות של ''פירוש'') המתייחסת לחלק הראשון של רש''י המסביר כי השבועה הכתובה במפורש בתורה הינה שבועה לעתיד (להבא), אך בהמשך המשפט, רש''י מתייחס רק למילים ''לא אוכל'' ו''אוכל'' ואינו מתייחס למילה דמשמע, ולכן אין הכוונה לפירוש אלא רק להביא דוגמאות. 
 

מהו המסר?

המסר היום יעסוק במחשבות אשר תוארו לעיל. היה לי ברור במאה אחוז שזו כוונת רש''י להסבר הפסוק, וכי הוא מגדיר את המילים וכך כאמור חשבתי וחיפשתי מקורות לכך. לקח לי זמן להבין, כי ההבנה הבסיסית שגויה, ואין כוונת רש''י להגדיר, אלא רק לתת דוגמא.
תחושות מעין אלו שאני חוויתי בהסבר המשנה לפי רש''י, קורות להרבה אנשים, חדשות לבקרים. אדם חושב כי הוא מבין משהו מסוים, הולך בכיוון זה ו''בונה מגדלים'' רבים, ולפעמים אינו מודע לכך בכלל, כי הנחת היסוד אינה נכונה.
חשוב לכל אדם, לבחון את דעותיו ומחשבותיו, האם אמנם בנויות על אדני יסוד איתנים ונכונים, או שמא מקורן במחשבה מוטעית ואינה מבוססת.
גם בנושאי חינוך שומה עלינו לפקוח עיניים, ולבחון החלטות ותובנות שלנו ביחס לילדינו. לפעמים קיבלנו החלטות בלהט הוויכוח, או מבלי משים וכדו', לפעמים החלטות שקבלנו בעבר היו נכונים לתקופה קודמת, אך עתה, השתנו הנתונים, גדלו הילדים, והצרכים השתנו. לכן, כדאי לבחון מידי פעם מחדש, האם ההרגלים והקביעות שלנו עדיין נכונים ורלוונטיים גם לתקופה הנוכחית.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר