הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
שבועות כא ע"ב
בתלמוד בבלי בשבועות כא ב נאמר:
"אמרו לו לרבי עקיבא: היכן מצינו כו'. ולא? והרי נמלה! בריה שאני".
רואים מהגמ' בשבועות שלעניין מלקות, דבר שהוא בריה כגון נמלה לוקין עליו. ההסבר הוא שבריה זה דבר חשוב.
הירושלמי בברכות ו א מרחיב את דין בריה גם לברכה אחרונה:
"רבי יוחנן נסב זיתא ובירך לפניו ולאחריו והוה רבי חייא בר ווא מסתכל ביה אמר ליה רבי יוחנן בבלייא למה את מסתכל בי לית לך כל שהוא ממין שבעה טעון ברכה לפניו ולאחריו אית ליה ומה צריכה ליה מפני שגלעינתו ממעטתו ולית ליה לר"י שגלעינתו ממעטתו מה עביד ליה ר' יוחנן משום ברייה [דף מב עמוד א] מילתיה דר"י אמרה שכן אפי' אכל פרידה אחת של ענב או פרידה אחת של רימון שהוא טעון ברכה לפניה ולאחריה..."
בבבלי ברכות לח ב מסופר סיפור דומה על ר' יוחנן אלא שמושמט דין בריה:
"אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: רבי יוחנן היכי מברך על זית מליח? כיון דשקילא לגרעינתיה בצר ליה שיעורא! - אמר ליה: מי סברת כזית גדול בעינן? כזית בינוני בעינן (והא איכא), וההוא דאייתו לקמיה דרבי יוחנן - זית גדול הוה, דאף על גב דשקלוה לגרעינותיה פש ליה שיעורא".
התוס' והרא"ש מסתפקים האם הבבלי מסכים לירושלמי והבבלי מדבר במקרה שאין גרעין שאז לא שייך דין בריה, או שלפי הבבלי אין דין בריה לעניין ברכה אחרונה.
הרמב"ם משמיט דין בריה לעניין ברכה אחרונה.
השו"ע באורח חיים רי א מביא שתי דעות:
דעה א:שלא מברכים על בריה. דעה ב : שמסתפקת ולדעה זאת יש לחוש שלא לאכול פחות משיעור בדבר שהוא בריה כגון :גרעין רימון, תמר, לחלק מהפוסקים גם פלח תפוז.
