סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבה ורבא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות יז ע"א

 

איתמר,
אביי אמר משמיה דר' חייא בר רב: חייב שתים;
וכן אמר רבא אמר רב שמואל בר שבא אמר רב הונא: חייב שתים, חדא אכניסה וחדא אפרישה.
הוי בה רבה: במאי? אילימא סמוך לוסתה, ובמאן? אילימא בתלמיד חכם, בשלמא אכניסה ליחייב, קסבר: יכולני לבעול, אלא אפרישה אמאי ליחייב? מזיד הוא!

1.
רבה דן בדברי רבא ואביי וזה לא יתכן מפני שהיה רבם, אלא שצריך להגיה "רבא" במקום "רבה" - ראה ב"הגהות וציונים".

2.
אולם גם לפי גירסת "רבא" קצת קשה, שהרי מדובר בדברי אביי ורבא, ולא הגיוני שרבא עכשיו דן בזה.

3.
אמנם ניתן גם לומר שרבה דן בדברי תלמידיו אביי ורבא, ובעיקר כאשר הם מביאים הלכה בשם רבותיהם האחרים: חייא בנו של רב ובשם רב הונא, ורבה הרי חי בדור שאחריהם, ובודאי הכיר את משנתם.

4.
יש שמפרשים שגורסים "רבא" בגלל דבריו של רבא בהמשך הסוגיה, בעיקר בגלל הביטוי בהמשך "הדר אמר רבא", כלומר שרבא חזר בו מדבריו הקודמים, משמע בברור, שגם בשלב הזה - המוקדם - הדברים הם של רבא.

5.
כמו כן יש להעיר: בדרך כלל אחרי הביטוי "איתמר" כשמופיעים אביי ורבא הרי הם באים כחולקים זה על זה, ואילו כאן הם מסכימים זה לזה.

6.
כמו כן יש להעיר, ש"בדקדוקי סופרים" מביא שאביי אמר משמיה דחייא ולא משמיה דרבי חייא מכיון שלאמורא רב היה בן בשם חייא, ואילו רבי חייא הידוע היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא והיה גם רבו, ודודו, של האמורא רב.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר