איש וביתו
שבועות יד ע"א
"תנא הכי קא קשיא ליה: מאי שנא בִּדְעָם דלא מכפר - דלא קא חסרי ביה ממונא, דכתיב: אשר לעם, בדאהרן נמי לא קא חסרי ביה ממונא? וקאמר: כולן קרויין ביתו".
לשאלת הגמרא קיימת גירסה מורחבת ומבהירה יותר: "מאי שנא צבור דלא מתכפרו ביה דלא חסרי ביה ממונא כהנים נמי לא חסרי ביה ממונא".
קביעת הגמרא שאין כפרה ללא שתוף בממון נשארה גם במסקנה, ורק נתוספה ההבנה שכל בֵּית אַהֲרֹן (תהלים קלה, יט) בית אחד הוא.
אמרו במסכת שבת דף כג ע"א: "אמר רבי זירא: מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא". ולמה בדף כא ע"ב אמרו: "תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו" ולא הצריכו שיתוף בפריטי?
ולפי סוגייתנו מבואר, שלא נצרך שתוף בממון אלא במקום שאין בו שתוף בית.
וכן בשתופי חצרות ומבואות נצרך שתוף בממון בין הבתים.
