סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הכי קאמר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות טו ע"ב

 

ב"ד מהלכין ושתי תודות אחריהן וכו'. למימרא, דבית דין קמי תודה אזלי, והכתיב: +נחמיה י"ב+ וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה!
הכי קאמר: בית דין מהלכין ושתי תודות מהלכות ובית דין אחריהם.

מבנה הסוגיה:

1.

ב"ד מהלכין ושתי תודות אחריהן וכו'.

במשנה כתוב שבעת תוספת שטח לקדושת העזרה "בית דין מהלכין ושתי תודות אחריהן".

2.

למימרא, דבית דין קמי תודה אזלי,

מסיקה הגמרא מפשטות הלשון שבית הדין צועד לפני התודות [שתי חלות התודה].
משמעות הביטוי "למימרא" היא הסקת מסקנה עקרונית מתוך דברי המשנה. ביטוי דומה בש"ס - "אלמא".

3.
והגמרא מקשה:

והכתיב: +נחמיה י"ב+ וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה!

בדרך כלל הביטוי "למימרא" בש"ס נועד להציג סתירה בהצגת שיטות שונות. ולפעמים הביטוי "למימרא" נועד להציג סתירה כלשהי ולאו דווקא סתירה בית שיטות/דעות.
בסוגייתנו הסתירה היא בין פשט לשון המשנה - לעיל בסעיף 1 - לבין הנלמד מפסוק.

4.
אומר ה"יד מלאכי" [שפז]: אם הנוסח הוא: "למימרא דסבר....רב..." משמע שאין הלכה כמותו, ואם הנוסח הוא: "למימרא...[בלי שם החכם]" – כך ההלכה. [ואם נאמר שמשמעות הביטוי "אלמא" - כך ההלכה, ברור ההבדל בין שני הביטויים].

4.1
בסוגייתנו לא מדובר על דעות חכמים אלא על קביעת הנוסח במשנה ולא שייך לסברות.
לכן נראה שלא קשור כלל לקביעת הלכה [כי ההלכה העובדתית-היסטורית היא כפי האמור בפסוק בספר נחמיה - לעיל סעיף 3].

4.2
המשך הסבר הביטוי "למימרא":
לומר ש... [משמע ש…] כהקדמה לקושיה, מחדדים את המסקנה היוצאת ממה שנאמר קודם לכן, ומתוך כך מקשים על מסקנה זו. ביטויים דומים: "ורמינהו" / "מיתיבי" / "והאמר" / "והא איפכא שמעינן להו"

4.3
בספר "דברי סופרים"

דרך הש"ס כשרוצה לעשות קושיא גדולה ומתמיה לנקוט לשון "למימרא", כמו ברכות דף י"ז ע"ב: למימרא דרשב"ג חייש ליוהרא ורבנן לא חיישי ליוהרא והא איפכא שמעינן וכו'
עי"ע איפוך שכתבנו ראי' לד' הריטב"א דף גיטין מ"ו ע"ב: (והר"י באסאן) דמלשון למימרא דסבר ר"פ כו' והא איפכא שמעינן, מוכח דקו' הש"ס היא אהך סוגיא דקיימינן בי'...

כלומר הוא מסביר שכאשר מופיע הביטוי "למימרא... והא איפכא שמעינן ליה" הכוונה היא להקשות על הסוגיה הנוכחית.
והגמרא לפעמים מיישבת את הקושי בכך שהדין הוא מיוחד "שאני הכא דמפרש טעמא..."...

4.4
אבל בהרבה סוגיות בעלות אותו מבנה של העלאת קושי [בין דברי תנאים בשתי משניות] הגמרא מתרצת שבאמת הופכים את שמות חכמים כדי שיתאימו לדבריהם במקום אחר.

5.
בסוגייתנו, הסתירה היא בין הניסוח במשנתנו לבין המשמעות מדברי הפסוק, ואז, מכיון שאין לגמרא תרוץ [כמו "שאני הכא"] היא מתקנת את הגירסא במשנה [ראה בהמשך], ודומה מאד למקרים בש"ס בהם אחרי שהגמרא מציגה סתירה בין דברי תנאים הגמרא מיישבת על ידי הפיכת שמות התנאים.
וכך הגמרא מיישבת את גירסת משנתנו:

הכי קאמר: בית דין מהלכין ושתי תודות מהלכות ובית דין אחריהם.

עונה הגמרא שמשנתנו מתכוונת ["הכי קאמר"] לומר כך: בית דין מהלך, וכיצד? שתי לחמי התודה, ואחריהם בית הדין [וכמו הפסוק].

5.1
או אלי הכוונה היא, שהפתיחה "בית דין מהלכין" היא כותרת, ואחר כך מפרטים "שתי תודות מהלכות ובית דין אחריהם". ובבהכרח משמיטים את ה"ו" מהמלה "ושתי" בגירסת המשנה.

6.
הביטוי "הכי קאמר" יכול להתפרש כפרשנות, כך מתכוונת המשנה אלא שקיצרה במילים. ויכול להתפרש כ"תיקון" – שינוי גירסא ממשי במשנה.

6.1
ה"חתם סופר" בסוגייתנו מפרש שמדובר בשינוי גירסא, ובלשונו "ולקמן מגיה הש"ס" [ראה במהדורת "מתיבתא" הערה כה]
וכן יש שינוי גירסא ב"הגהות הגר"א" אותיות ד ו-ה [ראה ב"מתיבתא" שם].

7.
ויש לשאול - ללא האמור בסעיף 6.1 - מדוע הגמרא לא השתמשה בביטוי "חיסורי מחסרא והכי קתני" בכך שמוסיפים באמצע המשפט את המלה "וכיצד", או לפי האמור לעיל בסעיף 5.1 - בהשמטת ה"ו".

7.1
אלא שמתאים לדברים שכתבתי כבר פעמים רבות, ש"חיסורי מחסרא" נאמר רק כשיש ב"תיקון" הנגדה בין שני חלקי משפט - על ידי תוספת "אבל"!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר