גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף צ', מדור "עלי הדף"
מסכת שבועות
דף ט ע"א
ביאור נוסח התפלה: "ושעירי עזים נעשה ברצון" - דמשמע לרצון ולא לכפרה
במכילתין (ט ע"א) מובאת המימרא הידועה אודות שעיר ראש חודש: "אמר ריש לקיש, מה נשתנה שעיר של ראש חודש שנאמר בו (במדבר כח, טו) 'לה'', אמר הקב"ה, שעיר זה יהא כפרה על שמיעטתי את הירח" (הענין מובא בהרחבה במסכת חולין ס ע"ב, יעו"ש).
דברים אלו, שהם מכבשונו של עולם להבאים בסוד ה', גם הוטבעו במטבע נוסח תפלת מוסף בראש חודש, בה מתפללים: "מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חודש נעלה עליו ושעירי עזים נעשה ברצון", כי עתה, בזה העולם, כאשר נתמעטה הלבנה מביאים שעירי ראש חודש לכפרה על מיעוט הירח, אמנם, לעתיד לבא במהרה בימינו, כאשר יקויים יעוד הנביא (ישעי' ל, כו): "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים", ותתמלא הירח כמקדם, אזי כבר לא יהיו שעירי ראשי חדשים לכפרה כי אם לרצון, ועל כן שפיר אומרים: "מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חודש נעלה עליו ושעירי עזים נעשה ברצון", כי לעתיד לבא כאשר יכין הקב"ה מזבח חדש, יהיו שעירי עזים לרצון ולא לכפרה. [רעיון זה מובא בשם כ"ק מרן מהר"ש מבעלזא זי"ע (ראה 'מיכל מים' אות קסד ו'מכללתא ומלבשתא' קונ"א אות לו - להגרי"מ היבנר זצ"ל אב"ד ניזנוב), ומובא גם במקורות נוספים. ראה ב'פתח עינים' לרבינו החיד"א (כאן) בשם מהר"י זאבי (הדברים מובאים גם בספרו 'אור לישרים' דרוש יב לשבה"ג)].
מאידך, מדבריו הקדושים של ה'בני יששכר' (מאמרי ר"ח מאמר ג אות ז) נראה שהיה מסופק אם בכלל יקריבו לעתיד לבא שעיר החטאת בראש חודש, כי אז לא יצטרכו עוד לכפרה על מיעוט הירח, וזהו לכאורה שלא כדברי החיד"א - שלעתיד יקריבו השעיר לרצון ולא לכפרה. ואלו הם דבריו הקדושים: "אומרים בתפלת מוסף 'מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו וכו'', יש להתבונן למה פרטו העולות, הרי גם חטאת היה במוסף היום [והגם שאומרים 'ושעירי עזים נעשה ברצון' - לא מפרטים שהם לקרבן חטאת], ובפרט שאומרים אחרי כן: 'ואת מוסף יום ראש החדש הזה נעשה ונקריב' וכו' - הרי כוללין כל המוסף; חוץ לזה הוא כפל, דכיון שכוללין אחר כך כל המוסף למה הוצרך לומר 'ועולת ראש חדש נעלה עליו'. ואפשר לי לומר על פי מה שאמרו ז"ל דנאמר בשעיר דר"ח 'לחטאת לה', שאמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח, והנה לעתיד, במהרה בימינו, נאמר 'והיה אור הלבנה כאור החמה', ושוב לא יצטרכו לחטאת. כן נראה לי בדרך אפשר".
וממשיך וכותב: "הנה אם אמת נכון הדבר, זה שתקנו אנשי כנסת הגדולה 'ועולת ראש חדש נעלה עליו' אבל לא השעיר לחטאת, ומה שאומרים אחרי כן 'ואת מוסף יום ראש חדש הזה נעשה' - הנה כוללין כל קרבנות המוסף [ולכאורה גם החטאת בכלל], הוא על פי מה שכתבנו (שם מאמר ב אות ג) בשם הרמ"ע ז"ל, דלעתיד ב"ב נצטרך להקריב כל התמידין ומוספין שהחסרנו בימי גלותינו, דהיינו כשיהיה שבת פרשת בראשית נקריב כל המוספין שנתחייבנו מן השבתות של פרשת בראשית, ובהגיע יום ראש חדש כסלו נקריב כל המוספין של כל ראשי חדשים דחדשי כסלו... ממילא לפי זה זהו שתקנו אנשי כנסת הגדולה: 'מזבח חדש בציון תכין ועולת ראש חדש נעלה עליו', עולות ולא חטאת כמו שכתבנו לעיל, כיון דכבר יהיה אור הלבנה כאור החמה ולא יצטרכו להביא חטאת, ואמרו אחר כך: 'ואת מוסף יום ראש חדש הזה נעשה ונקריב', מה שנצטרך לשלם בעד מוסף ראש חדש הזה שאנו עומדים בו היום, הנה נקריב כל המוסף גם קרבנות החטאת היינו השעירי חטאת שנתחייבנו שכעת הוא עדיין חיוב חטאת לר"ח... והשי"ת יודע האמת".
מפורש יוצא מדבריו, שלעתיד לבא אין עתידים להקריב שעיר החטאת בר"ח, וכפי שגם ממשיך להעיר (שם בהגהה): "הגם שלא יחליף ולא ימיר דתו, מי יודע באיזה אופן תתקיים המצוה על פי החכמה העליונה, ויש כיוצא בזה הרבה במדרשי חז"ל", וזה דלא כפי שהבאנו ממקורות אחרים, שאכן עתידים להקריב גם קרבן שעיר חטאת, אלא שיהיה לרצון ולא לכפרה.
ולאור יסוד זה - שלעתיד לבא אכן נקריב שעיר החטאת של ר"ח לרצון ולא לכפרה - נוסיף מרגלית יקרה שהעלה הגרי"ש נתנזאהן זצ"ל אב"ד לבוב בספרו 'דברי שאול' (אגדות הש"ס זבחים ז:) לתרץ קושיית בעל 'ושב הכהן' זצ"ל בספריו 'דעת קדושים' (דרוש א) ו'שאלת הכהנים תורה' (זבחים פט:) על נוסח זה: "ועולת ראש חודש נעלה עליו ושעירי עזים נעשה ברצון", הלא קיי"ל שחטאת קודמת לעולה, ומדוע תקנו להקדים עולת ר"ח לפני שעירי עזים שהם לחטאת, וכתב לתרץ באופן נפלא: "דבאמת יקשה, אחרי שידענו כי כל שעירי חטאת של ר"ח הוא רק על מה שמיעט הירח, ולעתיד לבא יהיה אור הלבנה כמו שהיתה קודם מיעוטה, אם כן למה לי החטאת... וקשה לי גם כן דשעירי חטאת היו מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו (ראה בסוגיין), ולעתיד לבא לא יהיה שום טומאה. וצ"ל דבאמת שעירים לא יהיו לשום חטא רק לרצון בעלמא, וזהו שתקנו 'ושעירי עזים נעשה ברצון'... ולכך שפיר עולה קודם לחטאת שאינם באים על החטא".
יסוד דבריו הוא עפ"י דברי הגמרא (זבחים ז:): "למה באה [חטאת] לפני עולה, לפרקליט שנכנס, ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו", וכל זה אינו כי אם בקרבן חטאת הבא על החטא, ולכן נכנס הפרקליט תחילה לרצות, אולם, לעתיד לבא כשיהיה שעיר לחטאת לרצון, יקריבו עולה קודם לחטאת, ועל כן שפיר מתפללים: "מזבח חדש בציון תכין", ואזי "עולת ראש חודש נעלה עליו ושעירי עזים נעשה ברצון" - עולה קודמת לחטאת (ראה 'שו"ת מקדשי השם ח"ב סי' ח).
