הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מתקיף" על משנה?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

מכות כב ע"א

אמר ליה עולא לרב נחמן: ולילקי נמי משום זורע ביום טוב!
א"ל: תנא ושייר.
א"ל: תנא קתני שמונה, ואת אמרת: תנא ושייר!
אמר רבא: יש חילוק מלאכות בשבת, ואין חילוק מלאכות ביום טוב.
אמר ליה: עדא תהא.
איתיביה אביי: ואין חילוק מלאכות ביום טוב? והתנן: המבשל גיד בחלב ביו"ט ואכלו - לוקה חמש: לוקה משום אוכל גיד, ולוקה משום מבשל ביום טוב שלא לצורך, ולוקה משום מבשל גיד בחלב, ולוקה משום אוכל בשר בחלב, ולוקה
תלמוד בבלי מסכת מכות דף כב עמוד א
משום הבערה; ואם איתא, משום הבערה לא מחייב, דהא איחייב ליה משום בשולו!
אפיק הבערה ועייל גיד הנשה של נבילה.
והתני ר' חייא: לוקה שתים על אכילתו ושלש על בשולו; ואי איתא, שלש על אכילתו הוא חייב!
אלא, אפיק הבערה ועייל עצי אשירה, ואזהרתיה מהכא: +דברים י"ג+ ולא ידבק בידך וגו'.
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי: ולילקי נמי משום +דברים ז'+ לא תביא תועבה אל ביתך!
אלא הכא במאי עסקינן - כגון שבישלו בעצי הקדש, ואזהרתיה מהכא: +דברים י"ב+ ואשריהם תשרפון באש... +דברים י"ב+ לא תעשון כן לה' אלהיכם.
(סימן: שנבא"י שנ"ז)
מתקיף לה רב הושעיא: וליחשוב נמי הזורע בנחל איתן, ואזהרתיה מהכא: +דברים כ"א+ אשר לא יעבד בו ולא יזרע!
מתקיף לה רב חנניא: וליחשוב נמי המוחק את השם בהליכתו, ואזהרתיה מהכא: +דברים י"ב+ ואבדתם את שמם וגו' (ולא) [לא] תעשון כן לה' אלהיכם!
מתקיף לה ר' אבהו: וליחשוב נמי הקוצץ את בהרתו, ואזהרתיה מהכא: +דברים כ"ד+ השמר בנגע הצרעת!
מתקיף לה אביי: וליחשוב נמי המזיח החושן מעל האפוד והמסיר בדי ארון, ואזהרתיה מהכא: +שמות כ"ה+ (ולא) [לא] יסורו, +שמות כ"ח+ ולא יזח החושן!
מתקיף לה רב אשי: וליחשוב נמי החורש בעצי אשירה, ואזהרתיה מהכא: +דברים י"ג+ ולא ידבק בידך מאומה וגו'!
מתקיף לה רבינא: וליחשוב נמי הקוצץ אילנות טובות, ואזהרתיה מהכא: +דברים כ'+ כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות!
א"ל רבי זעירא לרבי מני: וליחשוב נמי כגון דאמר שבועה שלא אחרוש ביום טוב!
התם לא קא חלה שבועה, מושבע ועומד מהר סיני הוא.
א"ל: כגון דאמר שבועה שלא אחרוש בין בחול בין ביו"ט, דמגו דחלה עליה שבועה בחול, חלה עליה נמי ביו"ט!
מידי דאיתיה בשאילה לא קתני...

1
במשנה למדנו שאפשר בחרישה של תלם אחד לעבור ל 8 לאוים,

2.
והגמרא מביאה עוד הרבה לאוים שניתן לעבור בחרישת תלם אחד, אלא שהמשנה לא מונה את כולם, ו"תנא ושייר" [=התנא מנה רשימה והשאיר פרטים נוספים שלא כתב].

3.
אולם רק לגבי כמה מקרים הגמרא ענתה שהתנא כן שייר.

4.
לגבי שאלתו של עולא מרב נחמן, ואחרי כל "ההתקפות" מדוע התנא לא מנה עוד לאוים, הגמרא אינה עונה על ההתקפות.

5.
אומרים הפרשנים שהתשובה לכולם היא "תנא ושייר".

6.
מדוע כל שאלות האמוראים פותחים ב"מתקיף"? הרי "מתקיף" מבטא קושיה מסברא כנגד אמורא. בסוגייתנו הקושיה היא על המשנה ולא מסברא אלא מדין בפסוק בתורה?

7.
ונראה לי לומר [חידוש] שההתקפה היא על הגמרא שקבעה בשלב הראשון בסוגיה שהתנא "תנא ושייר" והיא התייחסה רק לשאלה של עולא לרב נחמן: מדוע התנא לא מונה גם את איסור זורע ביום טוב.

7.1
ולכן אפשר לומר שכל האמוראים "מתקיפים" את עולא, מדוע הוא לא שאל משאר האיסורים שכל אחד מהאמוראים הביא.

7.2
ובאמת, שאלתו של עולא לרב נחמן לא פתחה ב"מתקיף", מפני שהשאלה היא על המשנה, כמו שאלתו של עולא, ושאלתו היא מדוע לא מונה גם איסור של מי שנבע שלא יחרוש ביום טוב וזה מתווסף על איסור יום טוב שמופיע במשנה.

8.
כל האמוראים שמופיעים בסוגיה שפתחו ב"מתקיף" מסודרים לפי סדר הדורות.

8.1
רק השאלה האחרונה שאיננה פותחת ב"מתקיף" היא של רבי זעירא שלמעשה היה צריך להיות ראשון ברשימה. אלא, כפי שהסברנו, שאלתו היא לא על עולא אלא על המשנה ולכן נכתבה בנפרד.