חשיבה מחוץ לקופסא / רפי זברגר

מכות יז ע''א-ע"ב
 

הקדמה

המשנה בדף שלנו מפרטת עבירות נוספות אשר עונשם מלקות, כאשר הדין הראשון הוא: האוכל ביכורים עד שלא קרא עליהם. כזכור, חלק ממצוות הבאת פירות ביכורים לירושלים כולל קריאת פסוקים מפרשת ''כי תבוא''. פוסקת המשנה, כי אדם האוכל מפירות ביכורים, כולל כהן בעצמו, לפני שהבעלים קרא פסוקים אלו – לוקה. 
 

הנושא

רבה בן בנו של חנה אומר בשם רבי יוחנן, ביחס להלכה שהזכרנו בהקדמה: 
זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים לבכורים הנחה מעכבת. רבי עקיבא הוא התנא הסובר כי קריאה הפסוקים במצוות ביכורים מעכבת, ואדם האוכל ביכורים לפני הקריאה עובר על איסור דאורייתא ולוקה. 
הגמרא שואלת מדוע לא אמרנו שהמשנה היא לפי רבי שמעון, הפוסק בברייתא אותה נלמד בהמשך, כי האוכל ביכורים לפני ''קריאה'' חייב מלקות, ולכן מסיקה הגמרא כי גם רבי עקיבא סובר כמו רבי שמעון. 
אנו נצטט את תחילתה של הברייתא, בה אנו מוצאים את שיטת רבי שמעון. הברייתא מתייחסת לפסוק בספר דברים (י''ב, י''ד): לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַת יָדֶךָ. המילים המסיימות את הפסוק וּתְרוּמַת יָדֶךָ עוסקת במצוות ביכורים. רבי שמעון ממשיך בברייתא ודן מה בא פסוק זה ללמדנו: 
אם לאוכלן חוץ לחומה? קל וחומר ממעשר הקל, ומה מעשר הקל אוכלן חוץ לחומה – לוקה, בכורים לא כל שכן!
לא ייתכן שהפסוק מחדש לנו דין מלקות, לאדם האוכל ביכורים מחוץ לירושלים, שהרי דין זה ניתן ללמוד ממעשר שני שהוא קל יותר מביכורים, באופן הבא: אם האוכל מעשר שני חוץ לחומת ירושלים לוקה, ביכורים שהם חמורים יותר בוודאי ילקה. 
וכאן מגיע רבי שמעון למסקנתו: הא לא בא הכתוב אלא לאוכל מבכורים עד שלא קרא עליהן שהוא לוקה. המילים וּתְרוּמַת יָדֶךָ העוסקות בביכורים מלמדות אותנו כי גם האוכל ביכורים לפני קריאה – לוקה (זהו הדין שלמדנו לעיל בשמו של רבי שמעון).   בהמשך הברייתא, ממשיך רבי שמעון ללמדנו, איזו הלכה לומדים מכל מילה בפסוק המצוטט לעיל. 
לאחר מכן אומר רבא ''משפט כבד'': דילידא אימיה כרבי שמעון – תיליד, ואי לא - לא תיליד!
כדאי לכל אמא העומדת ללדת להתפלל שייוולד לה בן כמו רבי שמעון [את סוף הציטוט לא גורסים בחלק מהמקורות]. 
בהמשך, רבא דוחה את כל הלימודים של רבי שמעון שנאמרו בברייתא. למשל, לימוד קל וחומר של ביכורים ממעשר, בגלל שמעשר יותר ''קל'', שהרי הוא מותר באכילה לזרים, וביכורים מותרים רק לכוהנים. על כך אומר רבא, כי מעשר חמור יותר מביכורים, שהרי אסור לאוכלו לאונן (אַבֵל ביום קבורת קרובו נקרא אונן), ומעשר מותר לאונן. 
לאחר כל הדחיות תמהה הגמרא: אלא מאי דילידא אימיה כרבי שמעון? אם רבא דוחה את כל ההסברים של רבי שמעון, מדוע אמר להתפלל על לידת בנים כמו רבי שמעון? 
ועונה הגמרא: דלמאי דסבירא ליה לדידיה מסרס ליה לקרא. רבי שמעון הפך את הסדר של הפסוק, והסביר אותו מהסוף להתחלה, ורק בזכות כך, יכול היה להסביר את הברייתא אליבא דשיטתו. 
 

מהו המסר?

רבי שמעון ''חשב מחוץ לקופסא''. כדי "לחדש חידושים והלכות'' התחיל ללמוד את הפסוק מהסוף להתחלה, על ידי כך יכול היה ללמוד לימודים של קל וחומר שהביאו אותו לחדש הלכות.
מומלץ לכל אחד, לנסות לחשוב שלא בדרך המקובלת והסטנדרטית, ובכך להגיע לתובנות מעניינות שהופכות את חיינו ליותר מאתגרים.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]