הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

סתימתאה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

מכות יז ע"א

גמ'. אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: בכורים - הנחה מעכבת בהן, קריאה אין מעכבת בהן.
ולימא: זו דברי רבי שמעון סתימתאה! הא קא משמע לן, דרבי עקיבא כרבי שמעון סבירא ליה. מאי ר' שמעון? דתניא: +דברים י"ב+ ותרומת ידך - אלו בכורים; ...

מבנה הסוגיה:

1.
במשנה:
איסור מיוחד בדין ביכורים:

מתני'. האוכל בכורים עד שלא קרא עליהם... - ה"ז לוקה ארבעים;

2.

גמ'. אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: זו דברי רבי עקיבא סתימתאה, אבל חכמים אומרים: בכורים - הנחה מעכבת בהן, קריאה אין מעכבת בהן.

רבה בר בר חנה אמר בשם רבי יוחנן שמשנתנו - שהיא "סתם משנה" - היא דעת רבי עקיבא, אבל חכמים חולקים עליו.

2.1
"סתימתאה" - 10 מופעים בש"ס. [3 כפולים]
על רבי עקיבא - 3
על רבי שמעון - 1
רבי אלעזר ברבי שמעון - 1
רבי מנחם - 1
רבי יוסי בר יהודה - 1

2.2
יתכן שרבי יוחנן ידע במסורת שבעל פה, שכך היתה דעת רבי עקיבא וגם שחכמים חולקים על רבי עקיבא,

2.3
או אולי רבי יוחנן הכיר ברייתא שבה מובאת מחלוקת בין רבי עקיבא וחכמים.

3.
רש"י מסכת מכות דף יז עמוד א:

גמ'. זו דברי ר' עקיבא - מתניתין דקתני בכורים קרייה מעכבא בהו ר' עקיבא היא,
שהיה רגיל רבי לסתום דבריו במשנה בסתם בכמה מקומות
והכי שמיע ליה לר' יוחנן דאית ליה לר' עקיבא קרייה מעכב' בכורים.

3.1
רש"י מפרש שרבי יהודה הנשיא "סתם" הרבה משניות כשיטת רבי עקיבא.

3.1.1
לא ברור לי אם הכוונה היא שמדובר במקרים בהם דעת רבי עקיבא מובאת במפורש במשנה/ברייתא אחרת [נראה לי שלא!]

3.2
מוסיף רש"י: רבי יוחנן טוען שהוא יודע שכך [כמשנתנו] סובר רבי עקיבא.
מתאים לאמור לעיל בסעיף 2.2, ולהערתי בתוך סעיף 3.1.1.

3.2.1
הערה: אין הכוונה שרבי עקיבא אמר בפירוש את האמור במשנתנו, אלא שמשנתנו מבוססת על שיטת רבי עקיבא שקריאה מעכבת בביכורים.

4.
ממשיכה הגמרא:

ולימא: זו דברי רבי שמעון סתימתאה! הא קא משמע לן, דרבי עקיבא כרבי שמעון סבירא ליה.

שואלת הגמרא: מדוע רבי יוחנן לא קבע שמשנתנו היא דעת רבי שמעון - "רבי שעון סתימתאה" - שאומר בברייתא בפירוש את הדין האמור במשנתנו.

5.
הגמרא מביאה ברייתא "ארוכה" עם דינים שונים של רבי שמעון.

מאי ר' שמעון? דתניא: +דברים י"ב+ ותרומת ידך - אלו בכורים;...

5.1
ובהמשך הסוגיה הגמרא דוחה את ההכרח של ההוכחות שרבי שמעון מביא לדיניו.

6.
ונראה לי לחדש: הביטוי "רבי עקיבא סתימתאה" הכוונה כלעיל בסעיף 3.1
לעומת הביטוי "רבי שמעון סתימתאה" שכוותו היא שרק ה"סתם משנה" בסוגייתנו היא דעת רבי שמעון.

7.
ראה "שוטנשטיין", הערה 17

מובא בהערה כח במהדורת "מתיבתא": במסכת מגילה דף ב מביא שהמשניות הסתומות היו של תלמידי רבי עקיבא, ורש"י שם דחה זאת בגלל הדוגמאות לעיל בסעיף 2.1

8.
מכאן ואילך אני מביא דברים שכתבנו על סוגיות מקבילות:

9.
חולין דף ל
בגמרא:

א"ל אביי: לאו אתמר עלה, אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון

תלמוד בבלי מסכת חולין דף ל עמוד א

סתימתאה, אבל חכמים אומרים: ב' שוחטים זבח אחד!

9.1
מפרש רש"י - מסכת חולין דף ל עמוד א:

סתימתאה - שיש משנה וברייתא הרבה שאמר ר' אלעזר בר' שמעון ורגילים התנאים לסדרן במשנה בלשון סתם והאי סתמא דתזבח הוא נמי אמרה וגמרא גמיר לה ר' יוחנן מרביה דהא ר' אלעזר אמרה.

רש"י מפרש שרבי יהודה הנשיא "סתם" הרבה משניות כשיטת רבי אלעזר ברבי שמעון. ורבי יוחנן בסוגייתנו טוען שמשנתנו [שהיא "סתם משנה" – משנה שלא נאמר בה שם החכם שאמרה] היא מדברי רבי אלעזר ברבי שמעון, ורבי יוחנן כך שמע מרבותיו.

9.1.1
לכאורה קצת סותר לאמור לעיל בסעיף 3. אלא ששם רש"י מדגיש ש"רבי" סתם כרבי עקיבא "בכמה מקומות" [בלבד]!

9.2
ויש לשאול, הרי הכלל הוא ש"סתם משנה" – רבי מאיר, והלכה כמותו, אם כן מדוע כאן ה"סתם" הוא לפי רבי אלעזר ברבי שמעון?

9.2.1
ולכן יש לומר שבאמת בדרך כלל "סתם משנה" הוא רבי מאיר, שהיה תלמידו של רבי עקיבא, ולפעמים "סתם משנה" הוא כרבי עקיבא, ולפעמים היא כרבי אלעזר ברבי שמעון [שהיה חברו של רבי יהודה הנשיא, והיה בן רבי שמעון שהיה תלמידו של רבי עקיבא].

9.3
הרמב"ם פסק כרבנן בסוגייתנו.
אפשר לומר שהביטוי של רבי יוחנן: "זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון סתימתאה, אבל חכמים אומרים: ב' שוחטים זבח אחד" מלמד שרבי יוחנן פוסק כרבנן.

9.4
וכך משמע בשל"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות :

שי. זו דברי פלוני, כשהגמרא אומרת זו דברי פלוני על הסתם פליג עליה ולא סבר כוותיה. וכן כתבו התוספות (ד"ה ומאי) בפרק חזקת הבתים (בבא בתרא) דף לה דף ל"ה (א), וזה לשונם: זו דברי סומכוס, משמע זו ולא סבירא ליה, אף על גב דמוכח בפרק בית כור (שם קה א) דאיכא זו וסבירא ליה, מיהו סתם זו לא סבירא ליה. וכן כתב הר"ן פרק אלו נערות (כתובות דף מ ב ד"ה זו דברי רבי מאיר) דזו לא סבירא ליה, כל היכא דלא מפרש בהדיא זו וסבירא ליה.

כלומר, הגמרא אומרת "זו דברי רבי ... " כדי ללמדנו שאין הלכה כמותו. ולכאורה מדוע שנחשוב שהלכה כרבי אלעזר ברבי שמעון אם חכמים חולקים עליו והרי במחלוקת רבי אלעזר ברבי שמעון וחכמים הכלל הוא שהלכה כחכמים?

9.4.1
אלא, מכיון שהברייתא בסוגייתנו [בעמוד הקודם] היא "סתומה" ויתכן שהכלל הוא שהלכה כסתם משנה חל גם לגבי ברייתא, לכן הגמרא פוסקת "זו דברי רבי אלעזר ברבי שמעון" ומשתמשת בנוסחה שמעידה שפוסקת שלא כרבי אלעזר ברבי שמעון אלא כחכמים.